בן יקר אברהם ואח' נ' אף.סי. תובלה יבשתית בע"מ ואח'

החלטה

פסק הדין הותיר את היקף ההוצאות לשומה.

התובע התגורר בארה"ב, עלה ארצה ב - 1998 ונפגע בתאונה נשוא פסק הדין ב – 14.3.02.

הוא הגיש את תביעתו באוגוסט 2005.

באפריל 2006 שב לארה"ב ובה הוא מתגורר בכל עת רלוונטית.

בירור התביעה הצריך הכרעה בשאלת סיווג התאונה והתדיינות בערכאת ערעור.

התובע הגיע ארצה 3 פעמים לצורך המשפט:

27.3.08 – העיד בשאלת החבות.

29.8.11 – נבדק על ידי מומחה בית המשפט [במסגרת ההתדיינות בערכאת הערעור].

10.7.13 – העיד בשאלת הנזק.

פסיקת הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין מסורה לשיקול-דעתה של הערכאה השיפוטית, שלפניה התברר ההליך [תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984]. כלל הוא, שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו, יהא אותו בעל דין זכאי לפסיקת הוצאות, בשאיפה שלא יצא שכרו בהפסדו [א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, 741].

התעלמות מהוצאות הגעתו של התובע ארצה לצורך ניהול המשפט תעמיד אותו במצב בו יוצא שכרו בהפסדו.

התובע הציג כרטיסי טיסה ארה"ב – ישראל – ארה"ב בתאריכים 8.7.13 – 15.7.13 וקבלה על תשלום למוביל – אל על – בסך 1,550$. הוא לא הציג כרטיסים וקבלות לשני המועדים הנוספים. מאחר שאין חולק על עצם הגעתו ארצה במועדים אלו, איני רואה למנוע ממנו החזר הוצאות שהוציא, ולשום אותן על דרך האומדן - 1,000$ עבור כל אחד מהמועדים.

אני פוסקת לתובע 3,550$, בערכי היום – 12,300 ₪.

בנוסף:

הוצאות משפט כלליות בסך 3,000 ₪.

אגרת משפט בה נשא בעת הגשת התביעה – 700 ₪ + הצמדה וריבית כחוק.

דמי עדות לרו"ח ויסמן – 1,100 ₪ + מע"מ [החלטה מ – 1.10.13].

ניתנה היום, ט"ז אדר ב תשע"ד, 18 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: