בן יחיל נ' צלח ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע 2 (להלן:"הנתבע")לבטל את פסק הדין מיום 9.10.11,אשר ניתן כנגדו בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות. 

לטענת הנתבע הינו סובל ממצב נפשי קשה,הוא מצוי בהליכים להכרה כנכה צה"ל וסובל מפוסטראומה. הנתבע טען כי לא הגיש כתב הגנה מאחר שלא הבין שעליו לעשות כן ולא התייצב לדיון עקב מצבו הנפשי הקשה.

לגופם של דברים טען הנתבע כי אין עילת תביעה כנגדו שכן אינו הבעלים של הרכב אשר היה מעורב בתאונה. כן הכחיש הנתבע את האחריות לתאונה ואת הנזקים הנטענים.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי לא סביר שהנתבע לא הבין שעליו להגיש כתב הגנה. עוד הוסיף התובע כי בעת התאונה וגם לאחריה הצהיר הנתבע כי הינו בעל הרכב וזאת בניגוד לטענתו בבקשה.

דיון.

3.בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות(סדרי דין)תשל"ז רשאי ביה"מ לבטל החלטה שניתנה שלא בפני בעל דין וזאת בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349. 

4.במקרה דנן,אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן הנתבע לא הכחיש שקיבל את כתב התביעה וההזמנה לדיון. ככל שלמרות האמור,מפורשות,בהזמנה לא הבין הנתבע כי עליו להגיש כתב הגנה ,היה עליו לברר . גם לסיבת אי ההתייצבות לא הומצאה אסמכתא רפואית, תקיפה כדין, המאשרת מניעה מלהתייצב לדיון.

יחד עם זאת,זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וגם אם המדובר בטעות או מחדל מטעם בעל דין,הרי שהמבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם המחדל ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.