בן דורי נ' סמדר ואח'

החלטה

1.מבוא

בורר נתן פסק בוררות ובית המשפט אישר אותו.

מה דינה של בקשה לביטול פסק הבוררות שהוגשה לבית המשפט לאחר אישור הפסק? כיצד יש להתייחס לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר כשזו, כמו גם הבקשה לביטול פסק הבורר הוגשו, רק לאחר שהפסק אושר?

אלו הן השאלות בהן עוסקת החלטה זו.

2.עובדות רקע הצריכות לעניין

א.החל משנות ה – 90 המוקדמות של המאה הקודמת ניהלו המבקש ובעלה המנוח של המשיבה (להלן – "השותפים"), בצוותא, את חברת הולילנד סיילינג בע"מ (להלן – "החברה"; המשיבה הפורמאלית).

משנת 2000 היו השותפים בעלי המניות בחברה בחלקים שווים ומנהליה בצוותא.

ב. השותפים ערכו ביניהם הסכם שבו הסכימו ביניהם במפורש כי במקרה של פטירה של אחד מהם, רק בנות הזוג יוכלו לרשת את מניות השותף המנוח (בכפוף לצוואה תקפה המאושרת על ידי בית המשפט בצו חלוט) ולא ילדיו. הוסכם שגם בת זוגו של השותף המנוח תהיה מנועה מלהעביר את המניות לילדיה, ועם פטירתה יראה הדבר כהצעת המניות לצד השני (ההסכם צורף כנספח ד' לבקשה לביטול פסק הבוררות).

אין מחלוקת על כך שכוונת השותפים היתה למנוע מצב שבו אחד מהם ימצא עצמו מנהל את החברה בצוותא עם בנו של שותפו המנוח.

ג. בעלה המנוח של המשיבה נפטר ביום 5.8.10. בצוואתו ציווה המנוח את מניותיו בחברה למשיבה שהיא אישה קשישה בת 93.

ד. המשיבה הגישה לבית משפט זה את התובענה שבת.א. 31916-09-10 ובה עתרה למתן סעדים שונים לרבות למתן צו קבוע המורה על מינוי גורם מטעמה לנהל את החברה במשותף עם המבקש.

ה.ביום 20.10.10 מינה בית משפט זה (כב' השופטת למלשטריך – לטר), בהסכמת הצדדים, את עו"ד אריאל מנור לשמש כבורר במחלוקות נשוא התובענה שבת.א. 31916-09-10.

מאוחר יותר, משהתייצבו הצדדים בפני הבורר, הוסכם על הרחבת סמכותו והצדדים הסמיכוהו לדון "בכל חילוקי הדעות שנתגלעו בין הצדדים". (נספח א' לבקשה לביטול פסק הבורר).

ו. באשר ליכולתה של המשיבה לנהל את החברה יחד עם המבקש כתב הבורר בפסק הבוררות לאמור:

"(...) בהיותה של התובעת (היינו, המשיבה. ע.ג.) בת 93 (...), מאחר שמסיבותיה החליטה התובעת שלא להעיד בבוררות ולהשמיע את עמדתה, ולאור התרשמותי ממכלול העדויות ששמעתי, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את כושרה ויכולתה לנהל את החברה יחד עם הנתבע, ולמעשה אף הוכח היפוכם של דברים". (סעיף 105 לפסק הבוררות).

ז.ביום 15.8.11 נתן הבורר פסק בוררות שהוכתר בכותרת "פסק בוררות חלקי" (להלן – "פסק הבוררות").

הבורר קבל בפסקו את תביעתה של המשיבה למנות דירקטור ומנהל עסקים בחברה מטעמה לצד המבקש שימשיך לשמש כדירקטור ומנכ"ל החברה.

הבורר הביע את דעתו כי נכון היה להעניק לצדדים סעד "(...) בדמות צו למכירת המניות על דרך bmby או בדרך דומה, שכאמור לא התבקש ע"י איש מהם (...)". ואולם, הואיל והצדדים לא טענו בעניין זה, החליט הבורר כדלקמן: