בן דוד נ' ג'ומעא

פסק דין

בתביעתו, לפיצוי בסכום של 30,000 ₪, טוען התובע כי נפגע מחבטה מכוונת וחזקה של המשיב באוזנו, עת עמדו השניים לצד מגרש כדורגל, במהלך ויכוח על שאלת הזכות לשחק במגרש, וזאת ביום 7.1.12.

הוא טוען כי הפגיעה הסבה לו נקב בעור התוף, הפוגע בשמיעתו, טענה שתמך במסמכים רפואיים מחודש ינואר 2012, המציינים אף כי על התובע לעבור ניתוח באוזנו.

בעדותו סיפר התובע כי לא עבר את הניתוח כיוון שחשש מכך, אך הוא עדיין חש פגיעה באוזנו.

כן הציג התובע הקלטה שביצע אביו (שאישר כי כך היה), שבה מודה הנתבע בכך שחבט בתובע.

הנתבע לא טרח להגיש כתב הגנה, אלא התייצב לדיון, שם טען כי הפגיעה אירעה בעיצומו של משחק, אז עמד התובע בשער וכדור שבעט הנתבע ממרחק של כשמונה מטר פגע באוזנו של התובע, שהלך לשטוף את אוזנו ועזב את המגרש. שלושה מחבריו של הנתבע אישרו בעדותם הזהה כי כך היה. כן טען הנתבע כי הקול בהקלטה אינו שלו.

דין התביעה להתקבל, בחלקה. גרסתו של התובע עדיפה בעיניי, וזאת חרף הבאת עדי התמיכה מצד הנתבע. זאת הן משום שהתובע עשה עליי רושם אמין, הן משום שהפגיעה המתוארת, של גרימת נקב בעור התוף, מתיישבת טוב הרבה יותר עם חבטה באוזן, מאשר עם בעיטה של כדור ממרחק רב, שלפי תיאור האירוע לא היה אמורה לגרום לפגיעה צדית אלא חזיתית, וודאי לא לנזק כמתואר. ההקלטה מסייעת כמובן לחיזוק עמדת התובע, ולא התרשמתי כי אביו ייצר הקלטה יש מאין כדי להשחיר את פני הנתבע.

אשר לנזק: בעניין זה לקה התובע. אין לו כל מסמך רפואי המאוחר לאלו שהציג, המלמד על כך שהפגיעה נותרה בעינה, או מה מידתה. לניתוח – לא התייצב, משמע מצבו אינו קשה. בהיעדר כל ראיה לגבי טיב הפגיעה, זולת דבריו כי הוא שומע פחות טוב באוזנו האחת, יש קושי להעניק לו פיצוי כמבוקשו.

בנסיבות אלה יפצה הנתבע את התובע בגין הפגיעה שהסב לאוזנו בסכום של 2,500 ₪, שבו אני משכלל את הפגיעה הרפואית ולו הזמנית שגרם, את אי הנוחות של התובע, שלטענתו נמשכת עד הנה, ואת הוצאות התובע.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: