בן דוד ואח' נ' בן אבו ואח'

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת זכותו של התובע לבקש הפסקת ההליך למחיקת התביעה.

הבקשות

א.התובעים הגישו ביום 21.1.10 בקשה למחיקת המרצת הפתיחה שהגישו.

הנימוק לבקשה הוא: "לאור התפתחויות הדברים שקרו, לאחר ובעקבות הגשת התובענה, ובין היתר מכתב שהתקבל ממנהל מקרקעי ישראל, בה אישר המינהל כי חלה טעות ברישום וכי מגרש 44 א' שייך ברובו המכריע למבקשים, התובענה מתייתרת.

ב.קודם לבקשת התובעים למחיקת תביעתם, הגישו הנתבעים 1 ו – 2 ביום 14.1.10 בקשה לדחות ו/או לחילופין למחוק על הסף את התובענה שהוגשה נגדם. הנתבעים טוענים כי הסעדים המבוקשים מופנים כלפי תאגידים ורשויות ציבוריות – מינהל מקרקעי ישראל ו/או הוועדה המקומית לתכנון ובניה גלבוע ואח', שבינם לבין המבקשים אין דבר וחצי דבר.

הם לא צורפו כמשיבים להמרצת הפתיחה. בכל הקשור לסעדים אלה אין כל יריבות משפטית שמאפשרת לבית המשפט לחייב את הנתבעים 1 ו – 2 לקיים את הסעדים המבוקשים. גם לעניין הסעד החלופי של פיצויים אין כל יריבות, כיוון שהגוף האמור לפצות הוא המינהל או הגוף המיוחד שהוקם לצורך כך.

ג.גם הנתבעים 3 ו – 4 הגישו ביום 25.1.10 בקשה לדחיית התביעה נגדם בנימוק שכתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיהם, אין כל יריבות בינם לבין התובעים ומעולם לא היו צד להסכם כל שהוא. עוד הוסיפו הנתבעים וטענו, כי ההתדיינות וההכרעה בשאלה שהציבו התובעים, הינה בחינת מחלוקת עובדתית מורכבת ומסובכת אל מול רוב גורמים ואינה ראויה למסגרת הדיונית של המרצת הפתיחה.

המרצת הפתיחה

בהמרצת הפתיחה ביקשו התובעים שביהמ"ש יצהיר כי הם בעלי הזכויות החוזיות, זכות החזקה וזכות השימוש הבלעדיים במגרש 44 א' הידוע כגוש 20766 חלקה 62 (להלן: "המגרש" ו/או גם "חלקה 44 א'"), ליתן צווים לגורמים השונים, לרשום הערות וזכויות על פי הצו ההצהרתי.

כמו כן, ביקשו התובעים צו שיאסור על המשיבים להשיג גבול ו/או לעשות שימוש או כל דיס פוזיציה במגרש נשוא הבקשה, צו המורה לוועדת הפיצויים שליד מינהל מקרקעי ישראל לפצותם בפיצויים שהובטחו להם בהסכמים השונים. לחילופין, מבוקש להורות למשיבים ביחד ולחוד לפצות את המבקשים בפיצויים להם היו זכאים מהגורמים הרלוונטיים.

הנימוקים בהמרצת הפתיחה

המבקשים הינם בעלי הזכויות בנחלה 54. המשיבים 1 ו – 2 הם בעלי הזכויות בנחלה הצמודה שמספרה 53. הנתבעת 2 התקשרה בהסכם עם המבקשים 3 ו – 4 למכור להם את הזכויות במגרש, זכויות שאינן שלהם אלא של התובעים, תוך התעלמות מזכויות התובעים. הנתבעים 3 ו – 4 שיתפו פעולה מול הגורמים השונים תוך התעלמות מזכויות התובעים ומפניות ואזהרות שהופנו אליהם על ידי התובעים.

התובעים טוענים כי הנתבעים ובמיוחד הנתבע 1, שהינו חבר וועד באגודת "דבורה", ניצל את מעמדו ותפקדו, שכנע את חברו לעבודה – הנתבע 3 לרכוש את המגרש, תוך הצגת מצג שווא שאמו הינה הבעלים של הזכויות במגרש ובכך רצה לזכות בפיצויים שיכנסו לכיסם של הנתבעים 1 ו – 2 בעקבות מכירת המגרש לנתבעים 3 ו – 4.

הנתבעים 3 ו – 4 היו מודעים, לפחות בשלב מסוים, שהזכויות במגרש הם של התובעים, המשיכו לשתף פעולה עם הנתבעים 1 ו – 2, השיגו את גבולם ועשו עושר ולא במשפט.

השיקולים לאפשר לתובע לחזור בו מהתביעה

מסגרת נורמטיבית

א.תקנה 154.

הנושא של הפסקת התובענה על ידי תובע מוסדר בתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 הקובע:

"הפסקת תובענה