בן דאהוד נ' מחאמיד

החלטה

בקשה של התובע לזימון בת זוגו של הנתבע:

בזמנו (ב 20.5.11) נתתי החלטה על הגשת תצהירים. בהחלטה צוין בפירוש שיש לציין עדים שעדותם לא יכולה להיות מוגשת בתצהיר. אני נכון להניח שלאור הסכסוך מדובר אכן בעדה שלא בשליטה אך אם חפצים לזמנה היה צריך ליידע ביהמ"ש מראש. התובע יחד עם תצהיריו הודיע כי יש אכן עד אחד שזהותו צוינה, אותו מבוקש להתיר להעיד בלא תצהיר.

לא הסתפקתי בהחלטה אלא קיימתי קדם משפט לאחר תצהירים כדי לוודא שהתיק בשל ומי העדים. באותה ישיבה נעתרתי לבקשת התובע לזמן אותו עד שלא נתן תצהיר. אלא שגם באותה ישיבה וכאשר כבר היה ידוע שהנתבע לא מעיד את בת זוגו (לא הוגש תצהיר שלה) לא ביקש התובע לזמן עדה זו . גם משך הזמן שהוקצב לישיבה – הוקצב בהתאמה למה שבפני. דומני שלאור המפורט רשאי גם הצד השני להגיב לבקשה.

לפיכך בשלב זה איני מאשר זימון העדה לישיבה זו. בידי התובע לפרט בתוך 5 יום הרלבנטיות של העדה ולמה אמורה להתייחס עדותה (אזכיר כי קיים הסדר דיוני מחייב שאצא מהנחה כי הצדדים מסוכסכים בלא צורך להתייחס לרקע הסכסוך, היינו לעסקת המתנה). בתוך 7 יום נוספים תימסר תגובת הצד שכנגד. יכול ואתייחס לבקשה במועד הישיבה שנקבעה . במידה ותתקבל הבקשה ויהא צורך בקביעה של ישיבת המשך יכול ותוטלנה הוצאות לאוצר המדינה, אך לא כתנאי לשמיעת העדה. אני מאפשר לתובע להתייחס גם לענין זה בהודעתו.

ניתנה היום, א' סיון תשע"ב, 22 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: