בן ברוך(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

פסק דין

עתירתו של העותר מכוונת כנגד שתי החלטות של המשיב 1 ("שב"ס").

האחת- סירוב לאפשר לעותר חופשות והאחרת- הסירוב לאפשר ביקור של אביו.

טענת העותר היא שבכל קנה מידה הוא זכאי ששב"ס יאפשר לו חופשות, היינו התנהגותו תקינה ואין כל עילה המאפשרת לשב"ס לקבוע כי הוא אינו זכאי לחופשה. עמדת שב"ס היא כי בהתחשב בנסיבות הפקעת רישיונו (ע"פ החלטה מיום 10.6.10) יש לראות בעותר כמסוכן במובן זה שהפקעת רישיונו נעשתה על רקע של צריכת סמים והתמכרות לאלכוהול (עמוד 2 של ההחלטה מיום 10.6.10).

נוסף, וחשוב מזאת, שב"ס טוען כי מזה זמן נהוגה אצלו מדיניות של שלילת טובות הנאה למי שמסרב לקבל טיפול ועמדתו העקבית של העותר לפיה הוא אינו נזקק לטיפול גמילה מהתמכרות לאלכוהול, מצדיקה את שלילת חופשתו. שב"ס מוסיף וטוען כי ההחלטה התקבלה על רקע חוות דעת, בין השאר של גורמי טיפול וכי מכיוון שנקודת המוצא היא שמתן חופשות הוא טובת הנאה ואינה זכות מותנית אין פגם בהחלטה השוללת מן העותר את החופשות ומתנה אותן בשיתוף פעולה מצידו בטיפול בהתמכרות.

דומני כי על אף טענותיו המפורטות של ב"כ העותר אשר אני מוצא כי הן ראויות להישמע לא אוכל לקבל את העתירה. על מנת להתערב בשיקול דעתו של שב"ס בנושא מתן החופשות לעותר צריכה ההחלטה להיות בלתי סבירה באופן קיצוני או בלתי חוקית או נגועה בפגם אחר המהווה עילת התערבות על פי המשפט המנהלי. מן החומר שהוצג בפני על ידי שב"ס ומטענות באת כוחו אני מגיע למסקנה שלא קיימת במקרה הנוכחי עילת התערבות ולכן יש לדחות את העתירה בחלקה זה.

אשר לנושא ביקורי האב- שב"ס הציג בפני מידע מודיעיני המאפשר להגיע למסקנה כי קיים סיכון אם הדבר יתאפשר ואיני רואה להתערב בעמדתו של שב"ס בנושא זה. בצדק טען ב"כ העותר שמידע מודיעיני איננו בעל תחולה לזמן ארוך, אולם מן הצד האחר, לאחר שעיינתי בתוכנו של המידע נחה דעתי שהסיכון המתואר בדו"ח המודיעין הוא כזה שניתן להתייחס אליו כקיים גם לעת הזו.

ברור שמסקנה זו איננה מונעת מן העותר להעלות את הנושא בעתיד ועל שב"ס יהיה לשוב ולבחון את העניין על פי הנתונים שיהיו אז. בשלב הנוכחי אין מנוס מדחיית העתירה.

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"א, 25/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלכס קיסרי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: