בן בינימין נ' לסרי

פסק דין

הנתבע קיבל את כתב התביעה זמן רב לפני מועד הדיון היום, והוא לא טרח להגיש כתב הגנה, אך בכל זאת אפשרתי לנתבע להעלות את טענותיו כנגד טענותיו של התובע.

שמעתי את התובע ועיינתי בכתב התביעה, וגם שמעתי את טענות הנתבע אשר לדבריו אין הוא חייב באופן אישי אלא שחברה שבה הוא עבד היא זו אשר רכשה את השתילים מהתובע, ולכן החברה היא זו שצריכה לשלם ולא הוא באופן אישי.

מכתב התביעה עולה כי בין תאריכים מסויימים כפי שעולה מהאמור בכתב התביעה ומהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה, רכש הנתבע מהתובע במספר הזדמנויות צמחים ושתילים שונים ולאחר רכישתם הוצאו חשבוניות על שמו של הנתבע והנתבע גם שילם חלק מאותן חשבוניות, אך לא עמד בתשלומים הנוספים ובכך נותרה יתרה הבלתי מסולקת של 1,868 ₪.

אני מקבל את עדותו של התובע שהנתבע הוא זה אשר אכן רכש את הצמחים ואת השתילים וכתמיכה לכך הומצאו החשבוניות אשר כולן מופיעות על שמו של הנתבע ולכן קיים הקשר הישיר בין הנתבע לבין התובע ועל הנתבע לשלם לתובע את סכום החוב.

יחד עם זאת, אין בית המשפט מוכן להעניק לתובע סכומים מוגזמים ומנופחים שאמנם נרשמו כך בכתב התביעה, אך אין כל הוכחה לגבי אף אחד מהסכומים הנוספים למעט עלות הצמחים אשר בפועל לא שילם הנתבע.

התובע מאשר כי החוב עצמו מסתכם בסך 1,868 ₪ אך לא ידע להסביר וכמובן שגם לא יכול היה להוכיח כיצד סכום זה הלך וצמח עד כדי 7,483 ₪.

בית המשפט איננו מעניק סעדים לתובעים שסעדים אלה לא מוכחים ולכן בנסיבות אלה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 1,868 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.4.2006 (יום יצירת החוב) ועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה.

ניתנה והודעה היום י' טבת תש"ע, 27/12/2009 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

תק 002073/09 / אירית

הוקלד על ידי: אירית שיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: