בן אלול נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה ואח'

החלטה

הנאמן ביקש להגדיל את התשלומים החודשיים העומדים על סך 600 ₪ לחודש, מאחר שהחייב מתגורר עם רעייתו ו- 3 ילדיו הבגירים בדירה שכורה והכנסת כלל המתגוררים היא 20,466 ₪ לחודש, בעוד ההוצאות מותירות להם סכום פנוי של 11,120 ₪ לחודש. זאת, כאשר החייב מצהיר על הוצאות הלבשה וטלפון נייד מוגזמות ואינו מגבה את טענותיו על הוצאות במלוא האסמכתאות.

החייב מתנגד לבקשה, אך ראשית אדון בטענתו כי "החובות הנ"ל פירקו לו את המשפחה והרסו לו את הבריאות". כמובן, שטענה זו אינה קשורה להגדלת התשלום החודשי. אם היא נכונה, היא נכונה בין אם התשלום הוא 600 ₪ או 4,500 ₪ ואם אינה נכונה, אינה נכונה בשני המקרים. הטענה הזו לא הוכחה בשום דרך. טענת החייב כי "אשתו עזבה את הבית מרוב הלחץ של החובות וכן רוב הבדיקות שלא מסתיים" לא הוכחה, ולא זכתה לביטוי בהפחתת ההוצאות. גם טענתו שחלה בשל החובות (או לחילופין, בשל הבקשה להגדת תשלום) לא הוכחה. כל שהוכח הוא שאין שינוי לרעה מאז 10.5.10, דהיינו טרם הוכרז כפושט רגל, מלבד פנייתו לבית חולים ביום 7.7.10, 5 ימים לפני הגשת תגובתו בטענה לכאב בחזה, לאחר שהוא חולה מזה זמן רב במחלת לב איסכמית עם 8 צינתורים והשתלת תומכים. בבדיקתו בבית החולים נמצא שאין עדות לאוטם, ובמהלך אישפוזו לא היו כאבים. כלומר, מדובר בתלונה שלא נמצאה כמבטאת חולי כלשהוא. כמו כן, עם שיחרורו כעבור 4 ימים מבית החולים, פנה לרופא ביום 11.7.10, יום לפני שהגיש תגובה לבקשה, בטענה למחלת עור שהוא סובל ממנה זמן רב.

החייב לא סתר את טענת הנאמן, כי במצב שבו גר עם אשתו, בתו ובנו, הכנסות התא המשפחתי היו כפי שנטען, וההוצאות היו כפי שנטען. הוא לא סתר את הטענה שלמרות מחלותיו, הוא מסתכר כהצהרתו 9,314 ₪ לחודש. אם אכן בנו יהודה עזב את הבית, ירדו ההכנסות ב- 4,086 ₪ , ואתם גם ההוצאות עקב מגוריו של הבן בבית. אם אכן גם אשתו עזבה, מה שלא הוכח אף לכאורה, ירדו ההכנסות ב- 4,761 ₪ נוספים, ואיתם הוצאות בהתאמה. לפיכך, הפער בין ההכנסות וההוצאות שנטען בקשת הנאמן לא נסתר.

אני מקבל את הבקשה להגדלת התשלום החודשי ומחייב את החייב לשלם תשלום חודשי של 4,000 ₪ לחודש החל מיום 1.8.10.

ניתנה היום, ט"ז אב תש"ע, 27 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: