במנולקר נ' קליין (ליבשיץ) ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, לטענתו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת 1 ברכבו.

התובע דורש לפסוק לו סך של 2,100 ₪, שמתוכם סך של 708 ₪, שכ"ט שמאי, ועוד סך של 1,360 ש"ח, עבור נזקים תאונתיים.

בכתב התביעה לא מפורטות נסיבות התאונה אלא שלטענת התובע, הנתבעת 1 פשוט לא שעתה לתמרור מתן זכות קדימה ובכך פגעה ברכבו.

2.הנתבעות הגישו כתב הגנה בו הכחישו את אחריות נתבעת 1 לקרות התאונה, והיא תיארה את התרחשות התאונה בזה שהיא פנתה מרחוב מצפה לרחוב שושנת העמקים, ראתה רכב שמגיע ממול ונצמד לרכבה מצדו השמאלי, לטענתה, המראה של רכבה נפגעה ותיקונה עלה לה סך של 50 ₪, ואילו רכבו של התובע לא נפגע למעל זכוכית סדוקה של המראה וקיפול המראה.

3.התקיים דיון בפניי ביום 19.02.2014, בו העידו הנהגים של שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי. הוגשו שרטוטים ותמונות של הרכבים.

לטענת התובע, הנתבעת לא נתנה לו זכות קדימה ולטענת הנתבעת היא כבר עברה את הצומת והייתה במסלולה אלא שהתובע התקרב לרכבה ונצמד אליו.

לטענת התובע, הנתבעת לא ראתה טוב את התנועה לפניה, בגלל משאית מטאטא שעמדה בצד וחסמה לה את הראייה, ולכן בפנייתה ימינה היא נכנסה לאמצע הכביש ופגעה ברכבו של התובע.

דיון:

4.כלל בהליך אזרחי, כי המוציא מחברו עליו הראיה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו, חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים ובדברי העדים, נחה דעתי כי התובע לא יצא ידי חובתו להוכחת מלוא תביעתו אלא שהוכיח אותה בחלקה בלבד.

במה דברים אמורים?

אין מחלוקת שהיה מגע קל בין שני הרכבים. אכן שוכנעתי מגרסת התובע שהנתבעת לא יכלה לראות את התנועה ממול באופן מלא בגלל משאית מטאטא והיא עשתה את הפנייה בקשת רחבה תוך כניסה לאמצע הכביש.

מאידך, התובע טען שמכר את רכבו, הוא לא הציג הסכם או זיכרון דברים ולא הוכיח בכמה מכר אך ידע לומר שרכבו נמכר מתחת למחירון.

בתוך עמי אני יושב וידוע לכל דכפין , כי מחירי מכוניות בשוק הם מתחת למחיר המחירון ואין לסמוך על טענה ערטילאית של התובע שהפסיד במכירת רכבו.

התובע הודה כי הוא לא תיקן את רכבו אך טען כי מגיע לו פיצוי עבור ההפרש שהוא הפסיד זאת בלי להביא בדל של הוכחה לדבריו. נראה לי שהנזק שנגרם לרכב התובע אינו משמעותי, עובדה שהרכב נמכר ללא צורך בתיקונו.

לא שוכנעתי מהאמור בחוות דעת השמאי שכאילו כנף קדמית שמאלית התכופפה ונלחצה ושתיקונה עולה 1,060 ₪.

התובע לא צירף חשבונית בגין שכ"ט שמאי, אלא חשבון ולא הוכיח כי הוא שילם לשמאי מלוא הסכום של 708 ₪.

על כן, אני קובע על דרך האומדנה שנזקי התובע הינם עבור מראה סך של 300 ₪, ושכ"ט שמאי סך של 400 ₪, ובסה"כ 700 ₪.

סוף דבר: