בלנרו נ' המרכז הבריאותי ד.ע. בע"מ

פסק דין

1.ביום 19.7.09 התובעת, אישה בת 86, רכשה כורסא אורטופדית מהנתבעת תמורת 3,650 ₪. הכורסא סופקה ביום 30.8.09. לטענת התובעת, "מהרגע הראשון שהתיישבתי בכורסא הרגשי לא נוח וכאבים עזים בגב התחתון ובישבני" (כתב התביעה - פרק ראשון).

התובעת התלוננה לחנות ואף כתבה מכתב תלונה.

2.ביום 15.10.09 נשלח טכנאי מטעם הנתבעת לבדיקת הכורסא ומצא אותה תקינה. על אף זאת נאותה הנתבעת לבצע שירות של שיפור ריפוד. לכן ביום 24.12.09 הגיע מומחה מטעם הנתבעת ועשה טיפול בריפוד. לדברי התובעת, המומחה שם "סוג של צמר גפן" בכורסא, אולם לדברי הנתבעת דובר בריפוד אורטופדי.

3.על אף האמור, התובעת עדיין חשה כאבים וחוסר נוחות בכורסא, אך המשיכה להשתמש בה. בסוף, ב- 4.10.10, כ- 4 חודשים לאחר הספקת הכורסא, הוחלפה הכורסא לכורסא מדגם "פרסלי" שהתובעת בדקה בחנות. דובר בכורסא עשויה מעור. מכיוון שדובר בכורסא יוקרתית, התובעת נאלצה להוסיף 2,618 ₪.

4.אולם, גם כורסת הפרסלי לא מספקת את התובעת. לטענתה, הכורסא אינה יציבה וכאשר היא רוצה לקום ממנה, הכורסא חוזרת אחורנית.

וכך מסכמת התובעת את תביעתה:

"פניתי לחברה ואמרתי להם שלמרות רצונם הטוב, הכורסא איננה מתאימה לי והנני מבקשת את כספי בחזרה".

(כתב התביעה, עמ' 2).

הנתבעת סירבה, ומכאן תביעתה של התובעת שבפני.

5.עמדת הנתבעת פשוטה היא: אין ולא היה כל פגם או ליקוי בכורסא הראשונה אותה בחרה התובעת. על אף זאת, לאחר שהכורסא היתה בשימוש של למעלה מ- 4 חודשים, הסכימה הנתבעת לאפשר להחליפה בכורסא אחרת ונתנה לה זיכוי מלא על שווי הכורסא הראשונה.

הכורסא מעור לא הפיסה את דעתה של התובעת, שהתלוננה שהכורסא לא נוחה לה. אין ולא היה כל פגם בכורסא מדגם "פרסלי".

במהלך הדיון נציג הנתבעת אף הוסיף כי הנתבעת, לפנים משורת הדין, נתנה אפשרות לתובעת להחליף פעם שלישית לכל כורסא המתאימה לצרכיה, אך כאשר הגיעה התובעת והבת שלה לחנות, לא מצאו דבר שרצו.

6.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ואת בתה של התובעת, ולאחר שעיינתי במסמכים בתיק, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים לכך:

1.אין הוכחה בפני על פגם כלשהוא בכורסאות שסופקו לתובעת.

2.חוסר נוחות של התובעת, שבוודאי קיים מבחינתה, הינו ענין סובייקטיבי ולא

מהווה עילה לביטול העסקות.

3.גם כאשר בית המשפט מתחשב בגיל התובעת ובכך שמטבע הדברים היא יושבת שעות ארוכות בכורסא, אין בסיס לעתירה לביטול העסקות .

ניכר הדבר שהתובעת ידעה מראש שהיא רגישה לעור (עמ' 1, שורה 16) ועל אף זאת בחרה בכורסת ה"פרסלי".

4.יש לציין שהנתבעת פעלה בתום לב ובאופן הוגן לחלוטין כלפי התובעת.