בלומנוב נ' דוידוב

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגיש כנגדו המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, בתיק שמספרו 0222376123, שהוגשה כנגדו על הסך של 5,100 ₪ בגין רכישת "חבילת שירות טכני" מאת המשיב.

טענתו של המבקש היא, בתמצית, פשוטה, ולפיה הזמין מאת המשיב שירותי טלוויזיה בלווין, וכי המכשירים שהותקנו בביתו כשלו שבועיים לאחר ההתקנה, ולפיכך, לא שילם את דמי "חבילת השירות הטכני" עד שתתוקן התקלה.

טענתו של המשיב פשוטה אף היא, ולפיה, לא תוקנה התקלה בביתו של המבקש (ככל שהתרחשה) בשל העובדה שלא שילם את דמי "חבילת השירות הטכני".

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בהתנגדות על נספחיה, בחקירתו של המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.

ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

המשיב ביקש לקשור באופן חד-ערכי בין דמי ה"שירות הטכני" ובין הגעה לתיקון ליקוי כלשהו בציוד (הכולל ממירים לוויניים) שרכש ממנו המבקש, ולהבנתו (כעולה מסע' 4.2 לסיכומיו) לא יינתן כל שירות או תיקון אלא לאחר תשלום דמי השירות הטכני.

דא עקא כי עיון במסמך הקרוי "הסכם מכר / קבלה", שצורף לכתב התביעה, מעלה שאין בו וודאות מספקת בנוגע לשאלת טיבו של אותו "שירות טכני לציודי לווין".

ההסכם אינו מפרט את טיב השירות ואינו קושר בין שירות זה ובין האחריות הבסיסית על מוצר, הנדרשת על פי הדין ממי שמוכר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים – (וראה לעניין זה תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006, על פיהן תקופת האחריות המינימלית עומדת על שנה אחת מיום מכירת הטובין).

יצויין כי על פי תקנה 2 לתקנות האמורות, התיקון צריך שייעשה ללא תמורה ועל פי תקנה 21 אין להתנות על התקנות אלא לטובת הקונה.

גירסתו הבסיסית של המבקש, לפיה סירב המשיב לתקן את התקלה שהתגלתה בציוד שרכש המבקש, שבועיים בלבד לאחר מועד רכישתו, לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא התבררה בשלב זה כהגנת בדים.

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקסד"א.

רוצה לומר – על בעלי הדין לפעול לצירופם של המסמכים הבאים, התובע/ת בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו והנתבע/ת 30 ימים נוספים לאחר מכן:

(א) תצהיר (לתביעה בלבד) בעל דין ערוך לפי טופס 17 א' לאימות העובדות בכתבי הטענות;

(ב) חוות דעת של מומחים מקצועיים – אם ישנן;

(ג) רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה, המצויים או שהיו מצויים ברשותם, או בשליטתם ושאותרו על ידם לאחר חקירה ודרישה;

(ד) צילום מכל המסמכים שכל צד מתכוון להסתמך עליהם, ואם אלה אינם בידם, יצויין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו - הם מצויים;

(ה) אסמכתאות משפטיות, אם ישנן.