בלום ואח' נ' גיניוך ואח'

החלטה

1.בפני בקשה (בקשה מס' 24) לקבוע כי ההיתר שניתן להמצאת כתב התביעה המקורי מחוץ לתחום השיפוט לנתבעת 1 על דרך תחליף המצאה במדינת אוסטרליה, יחול גם על המצאת כתב התביעה המתוקן.

2.תקנה 503 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

המצאת שאר מסמכים מחוץ לתחום השיפוט

503. (א) התיר בית המשפט או הרשם להמציא אל מחוץ לתחום המדינה כתב בי-דין שבו נפתח הדיון, יחול היתר זה גם על המצאת שאר המסמכים של אותו משפט, לרבות המסמכים בערעור בו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.

(ב) רשאי בית המשפט שלערעור או הרשם להתיר את ההמצאה מחוץ לתחום המדינה של כתבי בי-דין בקשר לערעור, כאמור בתקנה 500.

3.הגעתי למסקנה כי בנסיבות המיוחדות של הענין שבפני, אין מקום להחיל את ההיתר המקורי להמצאה מחוץ לתחום על המצאת כתב התביעה המתוקן לידי הנתבעת 1. ההיתר המקורי להמציא את כתב התביעה לנתבעת 1 מחוץ לתחום באמצאות תחליף המצאה ניתן בהחלטה ביום 30.9.2001, לפני למעלה מ-12 שנים. כתב התביעה מתוקן הוגש בשנת 2012. תכליתה של תקנה 503(א) היא תכלית של יעילות – מניעת הצורך לבקש בנפרד היתר להמצאתו של כל כתב בי דין בהליך מחוץ לתחום: בקשה עבור כתב התביעה, בקשה עבור בקשה בענין גילוי מסמכים, בקשה עבור בקשה לשינוי מועד הדיון וכיוצ"ב. במקרה הרגיל של המצאה מחוץ לתחום, כתב בי הדין מומצא ממש לבעל הדין. מאותו רגע ואילך אותו בעל דין, כמו בעל דין שהומצא לו כתב בי דין בתוך תחום השיפוט של מדינת ישראל, יודע על קיומו של הדיון, ואם הוא לא הודיע לבית המשפט על כתובת אחרת למסירת כתבי בי דין, ההמצאה תמשיך באותה הדרך. זאת, כפי שנלמד מהאמור באותה תקנה לגבי הליכי ערעור, גם נוכח חלוף שנים (ראו בר"ע (י-ם) 2392/06 Del Mormol נ' Wal Ltd (5.3.2007); בקשת רשות ערעור נדחתה – רע"א 3553/07 Del Mormol נ' Wal, Inc (23.12.2007)). כאשר מדובר בהמצאה מחוץ לתחום על דרך תחליף המצאה (תחליף המצאה מוסדר בתקנות 497-499 לתקנות אלו), המצב שונה. במצב של תחליף המצאה, בעל הדין אינו בהכרח יודע על קיומו של הדיון, אלא, על מנת למנוע סיכול בירורן של תביעות צודקות, מבוצע תחליף המצאה, אשר מהווה ניסיון סביר להביא את קיום הדיון לידיעתו של בעל הדין. בענייננו, ההיתר המקורי להמצאה מחוץ לתחום על דרך תחליף המצאה ניתן בקשר לכתב התביעה בשנת 2001. לדעתי, הניסיונות לאתר את הנתבעת 1 בשנת 2001, אשר הצדיקו תחליף המצאה כניסיון סביר להביא את הדיון לידיעתה אז, אינם מספיקים על מנת להצדיק "סיבוב" נוסף של תחליף המצאה באופן אוטומטי, ללא מאמץ נוסף ולו מזערי לאתר את הנתבעת 1 בחלוף 12 שנים. אוסיף כי בנסיבות ענייננו, ממילא נערך החל משנת 2011 "יישור קו" בדמות תיקון כתב התביעה על מנת שבעלי הדין שיופיעו בו ישקפו את בעלי הזכויות הנוכחיים בקשר למקרקעין, לאחר שכתב התביעה המקורי לא שיקף זאת במשך שנים רבות (ראו את החלטתו של השופט א' גולדקורן בתיק מיום 9.9.2011).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית. התובעים רשאים להגיש בקשה להמצאה מחוץ לתחום על דרך תחליף המצאה על בסיס יסוד עובדתי עדכני, וזאת תוך 45 יום.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.