בכר נ' עוזיאל ואח'

החלטה

לפני בקשת המבקשים למחיקה או דחיית התובענה על הסף על פי תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

העובדות

המשיב הגיש תביעת נזיקין כנגד המבקשים, במסגרתה עתר לחייב את המבקשים לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכליאת שווא שבוצעה נגדו במהלך שירותו הצבאי. כן טען במסגרת כתב התביעה כי בעקבות אירוע זה, הוא שוחרר מהצבא, בניגוד לרצונו להמשיך ולשרת עד תום התקופה.

אציין כי נזקי התובע מצוינים בכתב התביעה בצורה כוללנית ובלתי מפורטת והתובע שילם אגרה לפתיחת התיק, בהתאם לאגרה המשולמת בתביעה לנזקי גוף.

המבקשים עתרו לסלק את התביעה על הסף ממספר טעמים, כדלקמן:

א. מחמת ייחוד עילה – למבקשים חסינות מפני תביעה בנזיקין לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים האזרחיים") והמסלול היחיד לבירור טענות התובע הינו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים").

ב. מחמת התיישנות – התובענה, שעילתה נזיקית, הוגשה בחלוף 10 שנים לאחר קרות האירוע ועל כן התיישנה.

ג. מחמת חוסר סמכות עניינית, שיהוי ואי מיצוי הליכים – ככל שהתובענה עוסקת בהחלטה לשיחרור המשיב משירותו הצבאי, הרי שאינה מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט.

לחילופין, ההחלטה לשחרר את המשיב מצה"ל ניתנה לפני כ-10 שנים ועל כן התובענה הוגשה בשיהוי ניכר המצדיק את סילוקה על הסף, עת המשיב לא מיצה את ההליכים בפני הרשות הרלוונטית.

המשיב התנגד לבקשה.

המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיב ומנגד, הגיש המשיב תגובה לתשובת המבקשים.

טענות המבקשים

התכלית העומדת ביסוד הוראות חוק הנזיקים האזרחיים מהווים חריגים לכלל האחריות ומקנה למדינה חסינות מפני נזק בנושאים בהם עוסק החוק האמור, מבלי לשלול מהניזוק את זכותו להטבת הנזק בדרך הנכונה והחוקית לכך, בהתאם לחוק הנכים.

בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים מודגש כי כאשר מדובר בנזק אשר נגרם לתובע "תוך ועקב שירו הצבאי", עליו לפנות לחוק הנכים על מנת למצות זכויותיו על פי הוראותיו.

המשיב, ציין במפורש בכתב התביעה כי תביעתו מתבססת על עילה לפי פקודת הנזיקין ועל כן המבקשים חסינים ועליו לפנות לתביעה כלפי קצין התגמולים.

על פי הפסיקה, נקבע כי הלכה זו חלה גם על נזקים נפשיים וכאב וסבל אשר נגרמו לאדם תוך כדי שירותו הצבאי.

דין התביעה להידחות מחמת הגשתה בחלוף למעלה מ-7 שנים מיום היווצרות העילה, בשל חוסר סמכות עניינית ואי מיצוי הליכים.

בית משפט זה חסר סמכות עניינית לדון בסעדים המבוקשים בתביעה, המתייחסים להחלטה בדבר שחרורו של המשיב משירות צבאי סדיר ועליו לפנות לערכאות המתאימות.

בתשובה לתגובה הוסיפו המבקשים כי טענות המשיב בתגובתו לבקשה מהוות הרחבת חזית אסורה ועל כן אין מקום לקבלן.