בכר ואח' נ' לבטון

החלטה

1.בפניי בקשה של לואיס דוד לבטון (להלן: "לבטון") לחייב את בכר פאיק חברה לבנין בע"מ (להלן: "פאיק") בהפקדת ערובה להוצאותיו בהליך.

2.במסגרת ההליך העיקרי עותרת פאיק לביטולו של פסק בורר שניתן נגד בכר פאיק (בעליה של פאיק) לטובתו של לבטון, לפיו חוייב בכר פאיק באופן אישי לשלם ללבטון סך של 150,000 ₪. יודגש כי למרות שהחיוב הוטל על בכר פאיק ולא על פאיק, הרי שזו האחרונה הצטרפה לבקשת הביטול משום שלשיטתה, החיוב הכספי הוטל עליה דווקא.

לבטון טוען כי יש מקום לחייב את פאיק בהפקדת ערובה להוצאותיו מכח החזקה הקבועה בס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"), מה גם שכל נכסיה של פאיק משועבדים לצדדים שלישיים.

מנגד, פאיק טוענת כי אין מקום לחייבה בערובה. לדידה, הוראת ס' 353א' לחוק החברות אינה חלה על הליך של בקשה לביטול פסק בורר אלא אך ורק על תביעות רגילות. עוד טוענת פאיק כי מצבה הפיננסי שפיר וכי ישנן נסיבות המצדיקות המנעות מחיובה בערובה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, לרבות תגובות משלימות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ (1990) פ"ד מד(1) 647, 650- 652 נפסק כי:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

קיימת איפוא חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות, ומכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מצאה לה ביטוי סטטוטורי מפורש בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, המטיל על תובעת שהיא חברה את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, וקובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

אינני מקבל את טענתה של פאיק לפיה ס' 353א' לחוק החברות איננו חל על בקשה לביטול פסק בורר. הליך כזה הוא תובענה לכל דבר וענין, ואין שום הגיון להחריגו מן הכלל המעוגן בס' 353א'. הרציונל הוא להבטיח כי מי שנגרר להליך משפטי בעל כורחו, בין כנתבע ובין כמשיב, יזכה לבטוחה כלשהי להבטחת הוצאותיו כאשר מי שיוזם את ההליך המשפטי היא חברה בע"מ. יצויין גם כי לפי ס' 29 לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968, משהוגשה בקשה לביטול פסק בורר, רשאי בית המשפט לחייב את מבקש הביטול להפקיד ערובה לקיום פסק הבוררות. קל וחומר שניתן לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות ההליך.

ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם באתר משפטי) נקבע המתווה לפיו יש לבחון בקשה לחיוב חברה בערובה להוצאות:

"עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ... המשיבה אף לא הראתה כי הנסיבות הקונקרטיות מגלות טעם לפוטרה מהפקדת ערובה ובאשר לסיכויי התביעה – איני מוצאת כי המדובר בסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד ועל כן, בהתאם לאמות המידה עליהם עמדתי לעיל, אין מקום לייחס משקל מכריע לשיקול זה."

במקרה דנן, לא הרימה פאיק את נטל הראיה המוטל עליה בנוגע להוכחת מצבה הכלכלי. החוזים שצירפה מעידים אמנם על התקשרויות לביצוע עבודות בניה כאלה ואחרות, אך אין בהם די על מנת ליתן תמונה מלאה ואמיתית בנוגע למצבה הפיננסי של פאיק ויכולתה לשאת בהוצאות המשפט היה ובקשת הביטול תידחה. מכל מקום, אם אכן מצבה הפיננסי הוא כה טוב, כנטען על ידה, מן הסתם לא תתקשה להעמיד את הערובה הנדרשת על פי החלטה זו.

לא שוכנעתי כי קיימות נסיבות שבגינן מוצדק ליתן לפאיק פטור מהפקדת ערובה. לא ניתן לקבוע כי סיכויי ההצלחה בבקשה לביטול הפסק הם כה גבוהים עד שאין צורך להעמיד בטוחה כלשהי להוצאות לבטון היה והבקשה לביטול הפסק תידחה, מה גם שלכאורה, פאיק כלל לא חוייבה על פי הפסק (להבדיל מבעליה, בכר פאיק), ותמוה הדבר שאף היא מבקשת לבטל את הפסק.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. פאיק תפקיד ערבון בסך 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 30 יום, אחרת בקשתה לביטול הפסק תידחה. פאיק תשלם ללבטון הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי