בכור הושנג נ' חיו דורון ואסתר

החלטה

בפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון. לצערי, מסיבות לא ברורות, רק היום הובאה לידיעתי התשובה לתגובה בבקשה זו.

המבקש טוען בתצהירו, שהתביעה בביהמ"ש קמא גרמה לו להוצאות רבות וזאת בנוסף לנזקים הרבים שנגרמו לו בשל פעולות המשיבים, בגינן הוגשה התביעה, ושאותם הוא נדרש לתקן. הוצאות אלו, טוען המבקש, הביאו אותו למצב של חורבן כלכלי. לדבריו, הוא פנסיונר בן 72, סך הכנסותיו עומדות על סך של 4,600 ₪ ובמסגרת חוב בהוצל"פ בסך 230,000 ₪ הוא נדרש להחזיר סכום של כ-1,500 ₪ בחודש. המבקש מציין שהנו חולה בסרטן הערמונית, סובל מאי ספיקת לב ונדרש להוציא כ-500 ₪ מידי חודש, בעבור תרופות. לטענתו, מאז גירושיו לפני כ-7 שנים, הוא גר לבד, לאחר שילדיו ניתקו עמו קשר, אין לו עזרה מאף אחד ואין ביכולתו לגייס את סכום הערבון, אף שניסה להשיגו ממקורות שונים.

לטענת המשיבים, המבקש לא טען אודות סיכויי הבר"ע, ומטעם זה יש לדחות את בקשתו. לדידם, סיכויי הבר"ע נמוכים, וזאת בהתחשב בכך שערכאת הערעור אינה מחליפה את שיקול דעתו של ביהמ"ש קמא. לדעתם, ההחלטה בביהמ"ש קמא הייתה מתבקשת והגיונית, וכי למבקש לא נגרם כל נזק מההחלטה, שכן דלתותיו של ביהמ"ש פתוחות עבורו והוא רשאי להמשיך בניהול התביעה. לדבריהם, המבקש לא הסביר כיצד משגת ידו לנהל הליכים משפטיים ארוכים ולשכור לעצמו עורכי דין. כמו כן, המשיבים מציינים שבמסגרת חקירתו הנגדית של המבקש בביהמ"ש קמא הוא הודה ששילם כ-100,000"ח לצורך שינוי התב"ע, וכי לעניין הפקדת הערובה בבית הדין הרבני, השיב שיש לו גם חסכונות וגם כסף. בנוסף, נטען שהמבקש לא פרש בבקשתו את היקף רכושו וחסכונותיו, ולא הסביר כיצד צמח חובו בהוצל"פ.

לטענת ב"כ המבקש, אין צורך להוסיף אודות סיכויי הבר"ע, שכן הדברים מדברים בעד עצמם. לדבריו, אין בתקנות סדר הדין האזרחי דרישה לכך שהמבקש ישוב ויפרט את נימוקיו וישכנע בסיכויי הצלחתו, שכן לטענתו, עניינו של הבר"ע הוא שאלה משפטית שלמבקש אין בה הבנה ואין כל תועלת בטיעון מצדו ביחס לסיכוייו. ב"כ המבקש מוסיף, שהמבקש פירט את גובה הכנסותיו וציין את הסכום החודשי שנקבע לתשלום בהוצל"פ וזאת לאחר שנערכה בדיקה דקדקנית מטעם רשמת ההוצאה לפועל בדבר מצבו הכלכלי של המבקש. לטענתו, אין למבקש כל רכוש פרט לרכוש שהוצג בבקשה, וכי השתת ערבון בתיק זה תסתום את הגולל על ההליך. ב"כ המבקש ציין שייצוגו המשפטי של המבקש במשך השנים היה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, וכי שכר הטרחה בייצוגו כעת, אמור להיות משולם מהכספים שייגבו מהמשיבים, בהוצל"פ.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במקרה דנן, המבקש לא התייחס בתשובתו לטענות שהעלו המשיבים ביחס לדבריו כפי שעלו בחקירתו הנגדית בביהמ"ש. כמו כן, מבחינת המסמכים הרפואיים שהציג המבקש עולה כי אינם מעודכנים ומתייחסים לשנת 2008. בנוסף, טענתו של ב"כ המבקש אודות ייצוגו המשפטי של המבקש במשך השנים ע"י הלשכה לסיוע משפטי לא גובתה באסמכתא המעידה על כך. בנסיבות אלו, היות והמבקש לא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, די בכך כדי לדחות את בקשתו.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הבר"ע להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שנראה כי מצבו הכלכלי והבריאותי של המבקש אינו מן המשופרים, כי יש להעמיד את הערבון על סכום מתון של 2000 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 15 יום מהיום, שאם לא כן, הבר"ע תימחק ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"א סיון תשע"ג, 30 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: