בית יד לבנים – עמותה להנצחת חללים דרוזים נ' אבו חיה

פסק דין

1.ענייננו בתביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק") במרכזה טענת התובעת לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין הקנוי לה מזה שנים רבות, וזאת בעקבות מכתב, הנושא תאריך 13.3.09, ששלח הנתבע למבקר המדינה בחודש מרץ 2009 (להלן:"המכתב").

2.התובעת, הינה ארגון הפועל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל הדרוזיים והטיפול במשפחות השכולות (להלן: "התובעת" או "התאגיד"). הנתבע, שימש כמזכיר סניף התובעת בבית ג'אן החל מחודש יוני 2006 עד אשר פוטר, לכאורה, בחודש דצמבר 2007 אולם המשיך לשמש כמזכיר בפועל עד לחודש פברואר 2009. במועד זה מונה אדם אחר לשמש בתפקיד מזכיר הסניף בבית ג'אן ואילו הנתבע מונה לרכז ענייני האלמנות והיתומים הדרוזיים, תפקיד ממנו פוטר בחלוף שבוע ובהמשך, הופסקה חברותו של הנתבע בתובעת ביום 2.11.2010 .

בגין פיטוריו של הנתבע מעבודתו אצל התובעת מתנהלת תביעת הנתבע בבית הדין לעבודה, מספר ההליך 3394-09-09. התיק ממתין לפסק דין.

בגין הפסקת חברותו של הנתבע בתובעת הוגשה עתירה מנהלית במסגרת תיק עת"מ 40840-11-10, אך הליך זה נמחק בהעדר סמכות עניינית.

טענות התובעת

3.הנתבע נשא בתפקיד מזכיר שלוחת התובעת בבית ג'אן החל מחודש יוני 2006. התובעת צירפה תצהיר החתום על ידי יו"ר התובעת, מר אמל נסראלדין (להלן:"מר נסראלדין") אשר היה מנהלו הישיר של הנתבע, ממנו עולה כי הנתבע, במהלך פעילותו אצל התובעת עשה עבודתו נאמנה ופעל רבות לטובת המשפחות השכולות. מר נסראלדין מציין כי בשנת 2007 רבצו על הנתבע עיקולים רבים, בין היתר על משכורתו של הנתבע, דבר אשר לטענתו, הסב נזקים לתובעת היות שפגע בכבוד של התאגיד.

4.מר נסראלדין הבהיר לנתבע כי לא יוכל להמשיך בתפקידו בתאגיד כל עוד רובצים על משכורתו עיקולים וכי יהא עליו לסלקם באופן מיידי, אחרת יאלץ להפסיק את תפקידו בארגון. בחודש נובמבר 2007 הודיע מר נסראלדין לנתבע על הפסקת עבודתו בתאגיד עד להסדרת ענייניו ובכפוף להמצאת אישורים מתאימים. בחודש ינואר 2008 המציא הנתבע את האישורים המתאימים על הסרת העיקולים ובהתאם לכך חזר לתפקד כמזכיר השלוחה בבית ג'אן.

מר נסראלדין ציין כי הדרישה מן הנתבע לפעול להסרת העיקולים היתה ברורה ומוסכמת על הנתבע. לאורך השנים פעל הנתבע להסרת העיקולים ומשלא עלה בידו לעשות כן, נאלץ מר נסראלדין לסיים את תפקידו בתאגיד.

5.לטענת התובעת, חרף המצאת אישורי הסרת העיקולים על ידי הנתבע, לא פסקו העיקולים באופן מוחלט. זו הסיבה, לטענתה, אשר הביאה לפטורי הנתבע במהלך חודש נובמבר 2008.

בזכות התערבותם של מכובדים בעדה, ותוך שיתוף פעולה של הצדדים, הוסכם להחזיר את הנתבע לתאגיד, אולם משנבחר אדם אחר לשמש כמזכיר השלוחה, הועבר הנתבע לתפקיד רכז ענייני האלמנות והיתומים הדרוזים החל מחודש מרץ 2009. התובעת טוענת כי הפיטורין והעברת הנתבע מתפקיד המזכיר היו ידועים ברורים ומוסכמים על הצדדים.

6.לטענת התובעת, מן הרגע בו פוטר הנתבע, החל הלה במסע השמצות והכפשות מול גורמים רבים, החל במשפחות השכולות וכלה במבקר המדינה והציבור כולו. לטענת התובעת, בהתנהגותו זו של הנתבע יש משום פרסום דברים המהווים לשון הרע.

התובעת עתרה לחיוב הנתבע בתשלום סך של 100,000 ₪ וכן בפרסום התנצלות בעיתונות בנוסח אשר ייקבע על ידי התובעת.

התובעת מוסיפה בתביעתה ומפרטת אודות תלונות אשר הוגשו ביחס לנתבע לפיהן נטל לעצמו ולבני ביתו עץ אשר יועד למשפחות אחרות להסקת בתיהן, אולם אין לדבר כל קשר לעילת התביעה, היא "לשון הרע", וכלל לא ברור מדוע זה שורבב העניין לתביעה.

התובעת טענה כי המכתב נכתב מתוך רשעות לשמה ומשיקולים אישיים של הנתבע, לכן לא עומדת לנתבע כל הגנה, לרבות הגנת תום הלב.

7.במועד שמיעת הראיות בתיק, הבהיר ב"כ התובעת כי התביעה נסבה על האמור במכתב למבקר המדינה מיום 13.3.09 בלבד. בשים לב לכך, נשמעו ראיות אך ורק ביחס לאמור במכתב ולנסיבות כתיבתו. משכך, לא יידונו יתר הטענות, אף אלו אשר עליהן שבה התובעת וחזרה בסיכומיה.

טענות הנתבע

8.הנתבע טוען כי בחודש יוני 2006 נבחר לכהן כמזכיר שלוחת יד לבנים בבית ג'אן, כהונה אשר אמורה היתה להמשך חמש שנים. לקראת סוף שנת 2007, הכין מר נסראלדין הצעת תקציב עבור בית יד לבנים הדרוזיים לשנת 2008. הנתבע, מתוקף תפקידו כמזכיר הסניף בבית ג'אן, עיין בחוברת התקציב ומצא כי ישנם אי-דיוקים אותם ביקש לברר עם מר נסראלדין. הנתבע חשש שעם הגשת חוברת הצעת התקציב, ייגרם עוול גדול למגזר הדרוזי, שכן לטענתו, סעיפי התקציב והסכומים המופיעים העלו חשש כבד לאי-סדרים ולמעילה בכספים, דבר אשר עלול היה להוביל, בסופו של דבר, לפגיעה במשפחות ואף חמור מכך.

9.הנתבע טוען כי פנה אל מר נסראלדין בהזדמנויות שונות, על מנת שזה ייתן לו הסברים על סעיפיה השונים של הצעת התקציב וכן ימסור לעיונו דוחות כספיים, שכן לטענתו, חלק מן הסעיפים אשר הופיעו בהצעה, היו מופרכים וחסרי אחיזה במציאות. לדבריו, הבטיח לו מר נסראלדין, פעמים רבות, כי ימסור לעיונו את הדוחות הכספיים, אך לא קיים הבטחותיו.

10.לטענת הנתבע, משהבין מר נסראלדין כי אין בכוונת הנתבע לסגת מדרישתו לקבל הדוחות הכספיים וההסברים על הצעת התקציב, פיטר מר נסראלדין את הנתבע, בטענה כי החובות הכספיים והעיקולים הרבים הרובצים עליו, מסבים נזק רב לתאגיד.