בית חרות - ועד מקומי בית חירות ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

השופט י' עמית:

1. בעתירה שבפנינו מבקשים העותרים להורות על ביטול החלטת הממשלה לאשר את תת"ל 31 – תכנית תשתית לאומית לשדרוג דרך מס' 2 באורך של כ-35 ק"מ בקטע שבין מחלף חבצלת השרון למחלף זיכרון יעקב. העותרים הם חמישה יישובים הממוקמים צפונית לנתניה ובסמיכות לתוואי הקיים של כביש מס' 2.

           אקדים ואציין כי העתירה מתמקדת בקטע שבין חבצלת השרון למחלף אולגה. עתירה נוספת כנגד תת"ל 31, שנסבה על קטע הדרך שבין זיכרון יעקב למחלף אולגה, ועניינה בהעתקת כביש 2 מזרחה על מנת לאפשר הרחבה עתידית של גבולות ג'סר אל-זרקא, נמחקה אך לפני ימים אחדים בהמלצת בית המשפט (בג"ץ 600/17 ועד בית חנניה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל(14.12.2017)).

2. לגבי קטע הכביש מושא העתירה קיימות שתי חלופות עיקריות: שדרוג הכביש הקיים או סלילת כביש בתוואי חדש לאורך מסילת הרכבת הקיימת (חלופה זו ידועה גם כחלופה המזרחית, שהיא למעשה בתוואי כביש 20 על פי תמ"א 3).

           בחלופה של שדרוג הכביש הקיים קיימות שתי תתי-חלופות (חלופות A ו-D) ובחלופה של סלילת כביש חדש בתוואי מסילת הברזל קיימות ארבע תתי-חלופות (B,C,E,F). העותרים מצדדים בחלופה של סלילת כביש חדש בתוואי הרכבת, על פי אחת מארבע תתי-החלופות.

3. פעמים רבות נקבע בפסיקה כי בית משפט זה אינו יושב כמתכנן-על (לדוגמה אחת מני רבים, ראו עע"מ 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית, פסקה 9 והאסמכתאות שם (24.11.2005)). ככלל, "כאשר עומדות בפני הרשות מספר אפשרויות שכל אחת מהן נמצאת במתחם הסבירות, בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו ואף לא יבחן אם ניתן היה לקבל החלטה נבונה או יעילה יותר [...] כך באופן כללי וכך במיוחד לגבי החלטות תכנוניות-מקצועיות, שאין בית המשפט משים עצמו מומחה מקצועי לבחינתם של שיקולים תכנוניים ואין בית המשפט יושב כערכאת ערעור על שיקוליה התכנוניים של רשות התכנון. לכן, גדר התערבותו של בית-המשפט בהחלטות של רשויות התכנון הינו מצומצם וההתערבות נעשית במשורה..." (פסק דיני בבג"ץ 5137/08 אלבז נ' הועדה לנושאים תכנונים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 6 והאסמכתאות שם (14.10.2010)). הדברים נכונים, אף במשנה תוקף, מקום בו מדובר בהחלטה של הוועדה לתשתיות לאומיות שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה (פסק דיני בבג"ץ 3917/14 פורום הארגונים הירוקים למען יער ירושלים נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבניה תשתיות לאומיות, פסקה 5 והאסמכתאות שם (17.12.2014) (להלן: עניין יער ירושלים)).

           במקרה דנן, ההחלטה לפיה ישודרג הכביש הקיים על בסיס חלופהD , התקבלה לאחר בחינה מקיפה של שש החלופות שעמדו בפני המתכננים, על בסיס תשתית עובדתית ראויה, ולאחר שמיעת הגורמים השונים, לרבות נציגי העותרים. בהליך התכנון נטלו חלק צוות תכנון ויועצים מתחומים שונים, ובין היתר, נערך תסקיר השפעה על הסביבה ומונתה חוקרת לפי סעיף 76ג((7) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. החוקרת בחנה את החלופות השונות ושמעה את ההערות וההשגות שהוגשו, ולבסוף הגישה דו"ח מפורט ומנומק הכולל המלצות. ההליכים השונים נמשכו כעשר שנים, החל ממועד הכרזתה של התוכנית כתשתית לאומית בשנת 2007 ועד לאישורה על ידי הממשלה ביום 21.11.2016.  

4. החלופה שנבחרה היא אכן החלופה הפחות טובה בהיבט התחבורתי-תנועתי הצר (3 נתיבים ומהירות תכן של 100 קמ"ש, לעומת 4 נתיבים ומהירות תכן של 110 קמ"ש על פי חמש החלופות האחרות). עם זאת, יש לבחון את הדברים כמכלול, ולא מצאנו להתערב בשיקול דעתם של גורמי התכנון אשר מצאו כי חלופה D היא החלופה המיטבית אשר מאזנת בין מכלול השיקולים. כך, ומבלי למצות את מכלול השיקולים הרבים הצריכים לעניין, גורמי התכנון לקחו בחשבון כי סלילת כביש חדש על פי אחת מהחלופות המזרחיות משמעו ארבעה כבישי אורך בתא שטח קטן יחסית (6, 4, 2א, והכביש הקיים 2); פגיעה סביבתית משמעותית בשטחים פתוחים לאורך המסילה (פארק השרון ושמורת נחל אלכסנדר); פגיעה בקרקעות חקלאיות מעובדות (ובשל כך ביקש כפר ויתקין להצטרף כמשיב לעתירה); יצירת חיץ בלתי עביר של 150 מ' (הכולל את המסילה והכביש) ועוד שיקולים נוספים שאינני רואה למנות את כולם. על רקע זה, העדיפו גורמי התכנון להשתמש בתשתית הקיימת חלף פתיחת תוואי חדש לאורך המסילה, על כל הכרוך בכך בהיבט של פגיעה בשטחים פתוחים ושטחים חקלאיים ויצירת מוקדי סכסוך וקונפליקטים חדשים.

           המשיבים 3-1 הניחו בפנינו טבלאות שונות אשר מציגות את החלופות השונות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ואכן, לכל אחת מהחלופות יתרונות וחסרונות. החשוב לענייננו, שכל אלה עמדו נגד עיני גופי התכנון השונים, אשר שקלו את הדברים לאורך הליכים ממושכים ולאורך שנים. משכך, איננו רואים מקום להתערבותנו בהחלטה שביכרה את החלופה של שדרוג הכביש הקיים על פני סלילה של כביש חדש לאורך תוואי המסילה.