בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטת רשם על היקף סיכומי הצדדים
|
בש"א בית המשפט העליון |
3890-10
31.5.2010 |
|
בפני : נ' הנדל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פלונית |
: 1. בנק לאומי לישראל 2. עזבון המנוח ישראל ורנסקי ז"ל |
| פסק-דין | |
1. רשם בית משפט זה (י' מרזל) הורה ביום 29.7.09 על צו סיכומי טענות בהליך העיקרי (ע"א 4741/09), במסגרתו הוגבלו סיכומי המערערת וסיכומי תשובת המשיבים ל-15 עמודים. ביום 12.1.10 דחה הרשם את בקשת בא כוח המערערת להרחיב את היקף סיכומי המערערת ל-100 עמודים, אך הרחיב את היקפם לסך של 25 עמודים. הערעור שלפני מופנה כנגד החלטת הרשמת ד' כהן-לקח מיום 9.5.10 שלא להרחיב בשנית את היקף סיכומי המערערת מ-25 עמודים כאמור ל-37 עמודים.
בא כוח המערערת טוען כי שגתה הרשמת עת דחתה את בקשתו להרחבת היקף הסיכומים בשנית. לטענתו, נסיבות ההליך הינן "קשות ומורכבות" ולא בכדי הוחלט הן על מתן צו עיכוב ביצוע ועל איחוד ההליך עם רע"א 11880/04 (להלן: 'בקשת רשות הערעור'). במסגרת בקשת רשות הערעור לא ניתן צו סיכומי טענות ולכן עליו להתייחס בסיכומיו גם להליך זה. לטענתו, מורכבות ההליך כמו גם אורכן של ההחלטות ופסקי הדין של בית משפט קמא מחייבים הרחבת היקף הסיכומים. עוד טוען, כי אין בהרחבה האמורה כדי לפגוע בשוויון הדיוני או הענקת יתרון בלתי הוגן לאחד מבעלי הדין. כמו כן, יש בהרחבת הסיכומים כדי לייעל את ההליך השיפוטי. יתרה מזאת, יש בכך כדי להבטיח את מימוש זכות הטיעון של המערערת המהווה חלק מזכות הגישה לערכאות.
2. תקנות 448(א1) ו-(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א) מקנות לרשם בית המשפט העליון להורות לצדדים "לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה.. ורשאי הוא להגביל את היקפם של סיכומים אלו". צא ולמד, כי מוענק לרשם שיקול דעת רחב הן במתן ההוראה לסכם טענות הערעור בכתב, והן במתן הוראה בדבר היקף הסיכומים. התקנות אינן מגדירות מהן אמות המידה לקביעת מידת היקף הסיכומים. ברם, ההיגיון המעשי, ההיגיון הדיוני וההיגיון המהותי מצביעים כאחד על קיומו של השיקול הנוגע למתן יומו של המערער בערכאת הערעור, לצד השיקול בדבר יעילות הדיון. מכאן, בעת קביעת היקף הסיכומים, על הרשם או השופט לתת את דעתו לנושא הערעור והסוגיות העומדות לדיון בפני ערכאת הערעור. אין נוסחה שבכוחה לכמת את מספר העמודים שיהווה גבול עליון. אולם, אין צורך - ואף אין זה ראוי - כי בית משפט או הרשם ינמק את מסקנתו בדרך כלל בכגון דא. ניתן להניח כי הניסיון יפה לפיתוח החוש הנדרש לקבוע מהו היקף הסיכומים הראוי במקרה המונח לפניו.
בל נשכח, כי אין המדובר בהוראה דיונית גרידא. צו סיכומי הטענות הינו צו שיפוטי לכל עניין שהפרתו עלולה לשאת בצידה סנקציות שונות כגון חיוב המפר בהוצאות לטובת המדינה (ראו: ע"א 2341/91 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מז (5), 39 (1993); ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1),667 (1990); ע"א 55/89 קופל בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595 (1990); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 832 (1995)) וכן סנקציות אחרות בגין הפרת צו שופט (ראו למשל: תקנה 448(ג) לתקסד"א הדנה בסנקציה בגין איחור בהגשת סיכומי התשובה). מיותר לציין - אך חיי המעשה מצביעים על הצורך בכך - כי החלטה שיפוטית בדבר קביעת היקף הסיכומים אינה בגדר המלצה, אלא הוראה מחייבת. הגורם השיפוטי המחליט בנדון יסתייע בעיון בהכרעה נשוא הערעור ובהודעת הערעור או הבקשה למתן רשות ערעור. כמובן, מתפקידו של בית משפט לשמור על השוויון בין בעלי הדין, אף בתחום של קביעת היקף הסיכומים. בפועל, יש שוני בין שני הצדדים. טרם הגשת סיכומיו המערער מגיש הודעת ערעור, ואילו המשיב הינו בגדר "מגיב" ואינו מגיש הודעה מדוע דין הערעור להידחות. יוער, כי אין זה מחייב קביעת היקף סיכומים רחב יותר למשיב, שכן פסק הדין נשוא הערעור תומך בעמדתו.
3. במקרה שלפני, הורחב היקף העמודים בסיכומי המערערת ל-25 עמודים לאחר שהחליט הרשם י' מרזל להרחיבם "לפנים משורת הדין". הווה אומר, כי אף בבקשתה הראשונה של המערערת להרחבת היקף הסיכומים לא מצא הרשם כי יש מקום להרחבה ניכרת וממילא לא הרחבה לסך של 100 עמודים כפי שנתבקש לראשונה. ויובהר, כי ההרחבה שהוענקה למערערת הינה על צידה הגבוה בהליכים מסוג זה. אף הרשמת בהחלטתה השנייה נתנה משקל לכך כי אין למעשה כל עילה להרחבה ניכרת נוספת בסיכומי המשיבה לסך של 37 עמודים. הרחבה כה ניכרת יש בה כדי לפגוע במטרתו ותכליתו של צו סיכומי הטענות כקבוע בתקסד"א, ובסמכות הניתנת להגביל את היקף הסיכומים. המערערת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט קמא מעלה טענות מורכבות רבות וכי יש להתחשב גם בטענותיה בכל הנוגע להליך רע"א 11880/04. באשר לפסק דינו של בית המשפט קמא, הרי שזה משתרע על פני 18 עמודים. נכון הוא, כי אורך פסק הדין אינו אלא שיקול אחד לקביעת היקף הסיכומים. ברם, לאחר עיון בהודעת הערעור נחה דעתי כי הרשם הלך כברת דרך כלפי המערערת עת הרחיב את היקף הסיכומים מ-15 עמודים ל-25. האמת תיאמר, כי משאב הזמן הינו יקר עד מאוד במערכת המשפטית שהינה עמוסה בערעורים וכידוע - התור אינו קצר. לו הייתי מתרשם כי החלטת הרשמת לדחות את הבקשה מנעה מהמערערת להציג את עמדתה כנדרש, היה מקום להתערב. עם זאת, וכאמור - עולה כי ההפך הוא הנכון. לאמור, בית משפט התחשב, ייתכן אף יתר על המידה, בעמדת המערערת. יצוין, כי הודעת הערעור משתרעת על פני 34 עמודים והרשם התיר הגשת סיכומים בהיקף של 25 עמודים. עולה, כי המדובר בכ-60 עמודים מבלי שיכללו בתוכם את תשובת המשיבים. הבה נדמיין ההשפעה של מתן הוראה כזו על הזמן הנדרש להכריע בעשרה הליכים למשל בכמות ניירת כזו. אף כאן, יש מקום לשקול שיקולי שוויון ביחס למתדיינים אחרים וכי גם הם ממתינים לקבל את יומם. "שיקולי הרוחב" בכגון דא הינם לגיטימיים.
בא כוח המערערת ביקש לסכם את טענות מרשתו בהיקף של 100 עמודים. פשיטא כי לא היקף הסיכומים המבוקש הוא הקובע ואף אינו מחייב את בית המשפט להרחיב את היריעה. לשון אחרת, לעתים ניתן להתחשב במידת מה בהערכה הסובייקטיבית של בעל דין, אך זאת בכפוף לבדיקה עניינית של המקרה. הניסיון המשפטי מלמד כי המאמץ לצמצם את כתבי הטענות מוביל לחידוד הנקודות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים ותורמת לחשיבה בהירה יותר. בהקשר זה, תצוין האמרה המיוחסת לשופט בית המשפט העליון האמריקני לפיה "לא היה לי זמן לכתוב פסק דין קצר, ולכן כתבתי פסק דין ארוך". אמרה זו רלוונטית גם לכתבי טענות וסיכומים.
כלל משפטי נוסף ראוי לציון הוא כי ממילא הביקורת הערעורית על החלטה מעין זו הינה מצומצמת. זאת, מכח הכלל כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטה שעניינה ניהול גרידא של ההליך. מחוקק המשנה הסמיך את הרשם של בית משפט זה להחליט בנדון ולא בכדי. רק כאשר החלטת הרשם הינה חריגה באופן ברור על פניו, תתערב ערכאת הערעור בקביעת היקף הסיכומים. כאמור, זה אינו המצב כאן. אחרון יובהר, כי צו סיכומי הטענות, כפי שציינה הרשמת בהחלטתה, מתייחס בשלב זה רק לטענות העולות מן הליך הערעור בע"א 4741/09. בניגוד לערעור בזכות, ניתן לדון בבקשה למתן רשות ערעור על סמך הבקשה כפי שהוגשה, אף ללא מתן השלמה נוספת בכתב או בעל פה, בהתאם לאמור בתקנות.
4. הערעור נדחה. בשל מועד הדיון הקרב (12.7.10), על המערערת להגיש את סיכומיה עד ליום 14.6.10 והמשיבה תגיש את תשובתה עד ליום 30.6.10. המערערת רשאית להגיש סיכומי תשובה, אם תחפוץ בכך, עד ליום 5.7.10. היקף סיכומי הצדדים בהתאם לנקבע. בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שלא נתבקשה תגובת המשיבים, אסתפק בחיוב המערערת בהוצאות המשיב בהליך זה בסך 2,000 ש"ח להיום.
פסק דין זה יועבר לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות פקסמיליה.
ניתן היום, י"ח בסיון התש"ע (31.5.10)
|
ש ו פ ט |
||
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. נה
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|