בית המשפט העליון דחה את המועד להפסקת הפעילות האזרחית בשדה דב עד ליום 30.4.2017

השופט ע' פוגלמן:

עניינן של עתירות אלו בבקשה לדחיית מועד הפסקת הטיסות האזרחיות בנמל התעופה דב הוז בתל אביב (להלן: שדה דב או השדה) מיום 30.6.2016 עד לחודש ינואר 2019 שבו אמור להסתיים השימוש הצבאי בשדה; או עד לאחר השלמת התכנון הסטטוטורי שיאפשר הוצאת היתרי בנייה בחלק משמעותי מהשדה; או עד למועדים חלופיים אחרים עליהם עומדות העותרות בעתירותיהן.

העובדות הצריכות לעניין

1. שדה דב הוא שדה תעופה צבאי שפועלת בו גם תעופה אזרחית, מכוח צו רשות שדות התעופה (מתן שירותים בשדה דב הוז (תל-אביב)), התש"ן-1969 (להלן: צו שדה דב). חלק ניכר מהפעילות האזרחית המתקיימת כיום בשדה דב הוא טיסות קו של העותרת (להלן גם ארקיע) וישראייר תעופה בע"מ (להלן: ישראייר) לאילת ולחיפה (בצד טיסות לראש פינה ועין יהב, טיסות שכר ליעדים מסוימים בחו"ל ועוד).

2. המקרקעין שעליהם פועל השדה מצויים בחלקם הגדול בבעלות כמה אלפי אזרחים, ומנוהלים על ידי המשיבים 4 בבג"ץ 7487/15 שהם גם המשיבים 8 בבג"ץ 162/16 (להלן: הבעלים הפרטיים ו-המנהלים). בעקבות הליכים אזרחיים בין המדינה לבין המנהלים, שתלויים ועומדים מזה עשרות שנים, ויתרו המנהלים על תביעות לדמי שימוש ואילו המדינה ויתרה על חובות בגין מס רכוש (שגבייתו הופסקה בשנת 2000). חלקה 204 בגוש 6896, עליה ממוקם – בין היתר – שדה התעופה, רשומה באופן זמני על שם המדינה בנאמנות עבור הבעלים הפרטיים. בהסכם בין המדינה לבין המנהלים הסכימו האחרונים – באישור בית משפט השלום בתל אביב-יפו שניתן ביום 10.2.2008 – להעביר למדינה 50% מזכויות הבנייה אשר יוקנו להם בחלקה חלף פינוי שדה דב ומיצוי מקסימלי של זכויות הבנייה בחלקה. שווי זכויות אלו מוערך בסך של כ-4 מיליארד ש"ח. בעקבות המלצות של ועדה שנועדה לבחון את מכלול משמעויות פינוי השדה (להלן: ועדת גנות) שהציגה ממצאיה ביום 29.11.2010, התקבלה החלטה מספר 4224 של הממשלה ה-32 "פינוי שדה התעופה בתל-אביב על שם דב הוז" (5.2.2012). הממשלה הורתה על הקמת צוות היגוי בין משרדי שתפקידו לקדם את יישום ההסכם עם המנהלים שבגדרו הצהירה המדינה על כוונתה לפנות את שדה דב במועד שייקבע על ידה ובתוך זמן סביר (להלן: הצוות הבין משרדי).

3. לאחר שהצוות הבין משרדי מסר את המלצותיו, התקבלה החלטה מספר 5188 של הממשלה ה-32 "פינוי שדה התעופה בתל-אביב על שם דב הוז" (28.10.2012) (להלן: החלטת הממשלה השנייה). בהחלטה זו נקבע לוח זמנים לפינוי השדה, הסדרת הקמתן של תשתיות לקליטת פעולה תעופתית אזרחית באתרים חלופיים, והוחלט על סיום הפעילות בשדה לא יאוחר מסוף שנת 2018. כמו כן הנחתה הממשלה את שר התחבורה לא להאריך את תקפו של צו שדה דב לאחר יום 30.6.2016; הווה אומר הפסקת פעילות תעופתית אזרחית במועד זה. בצד האמור סעיף ח' להחלטת הממשלה השנייה הסמיך את מנכ"ל משרד ראש הממשלה (להלן: מנכ"ל המשרד) לדחות את המועדים הקבועים בה, כמפורט להלן:

"ח. להסמיך את המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה להכריע במחלוקות הקשורות לביצוע החלטה זו, ובכלל זה להאריך את לוחות הזמנים שנקבעו כאמור בהחלטה זו לפינוי שדה דב אם יתגלעו מחלוקות או חסמים אשר יעכבו באופן מהותי את תכנון המקרקעין המתפנים ושיווקם. החלטות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה בנושאים אלה יובאו, בהתאם לצורך, להחלטת ראש הממשלה, אשר יגישם לאישור הממשלה בהתאם לסעיף 19(ב) בתקנון לעבודת הממשלה (אישור החלטה של הממשלה שלא בישיבתה)" (סעיף ח' להחלטת הממשלה השנייה).

נאמר כבר עתה במאמר מוסגר כי החלטת מנכ"ל המשרד להשאיר את המועדים הקבועים בהחלטת הממשלה בעינם, היא שעומדת במוקד עתירות אלה.

4. לאחר החלטת הממשלה השנייה, ובהתאם להסכם בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) ורשות שדות התעופה (להלן: רש"ת) שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.10.2013, העבירה רמ"י לרש"ת כספים שסכומם הכולל צפוי להגיע לסכום של 220,000,000 ש"ח שנועדו להתאמת תשתיות בשדות תעופה שאליהם תועתק הפעילות משדה דב שביניהם נמל התעופה בן גוריון (להלן: נתב"ג). רש"ת מצדה הודיעה כי היא ערוכה לקלוט את מלוא הפעילות שתתפנה בלוח הזמנים שעליו הוחלט. ביום 17.7.2013 אישר בית משפט השלום בתל אביב-יפו הסכם בין המדינה לבין המנהלים שהסדיר את השתתפות האחרונים בחלק מעלויות הפינוי של שדה דב. במקביל פעלה הממשלה גם לפינוי החלק הצבאי של שדה דב, כחלק מעבודת מטה להעתקת מחנות צה"ל לנגב.