בית המשפט העליון אישר הריסת קומת המגורים (או איטומה) במבנה בו מתגוררת משפחת המחבל אשר רצח בדקירות סכין את הנערה בת ה-13, הלל יפה אריאל ז"ל, עת שישנה במיטתה

השופט י' דנציגר: 

           עתירה זו מופנית נגד צו החרמה והריסה שהוציא המשיב ביחס לבית המגורים בו מתגוררים העותרים סמוך לעיר חברון (להלן: הצו). העותרים הם בני משפחתו של המחבל מחמד נאצר מחמוד טראירה, אשר רצח בדקירות סכין את הנערה בת ה-13, הלל יפה אריאל ז"ל, עת שישנה במיטתה, בפיגוע אכזרי ומחריד.

רקע

1. כעולה מנתוני המשיב, המחבל, יליד שנת 1999, התגורר בכפר בני נעים אשר באזור חברון. בבוקר יום 30.6.2016 חדר המחבל לתחום היישוב קריית ארבע. המחבל נכנס לאחד הבתים ביישוב, המרוחק כ-150 מטרים מגדר היישוב, ואז נעל את עצמו בתוך הבית. המחבל נכנס לחדר בו ישנה במיטתה באותה העת הנערה הלל יפה אריאל ז"ל. בשלב זה, דקר המחבל את הנערה, בעודה ישנה, דקירות רבות בפלג גופה העליון, שהובילו בסופו של דבר למותה. במסגרת האירוע, הגיעה כיתת הכוננות של היישוב לבית, ושם נתקלו חבריה במחבל. המחבל תקף בסכין את אחד מחברי כיתת הכוננות. במהלך ההתקלות, פתחו חברי כיתת הכוננות בירי. כתוצאה מהירי נהרג המחבל, ונפצע בשגגה באורח בינוני גם אותו החבר מכיתת הכוננות שנדקר על-ידי המחבל. אין חולק שהמחבל הוא אשר ביצע את המעשים המתוארים, וכי מדובר בפיגוע רצחני הבולט באכזריותו ובחומרתו. יצוין, כי כעולה מעמדת המשיב, עובר לפיגוע פרסם המחבל תמונות מלוויות של מחבלים אחרים, נהג להתבטא באופן קיצוני, ואף פרסם פוסטים אובדניים בחשבון ה-Facebook שלו.

2. על רקע הפיגוע, החליט המשיב להפעיל את סמכותו לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119), להחרים ולהרוס את המבנה שבו התגורר המחבל. ביום 4.7.2016 מסר המשיב לעותרים הודעה בדבר כוונתו זו. ביום 10.7.2016 דחה המשיב השגה שהגישו בני משפחתו של המחבל, בדחותו הן את הטענות הקונקרטיות והן את הטענות העקרוניות שהעלו נגד השימוש בתקנה 119. בהמשך לכך הוציא המשיב את הצו העומד במוקד העתירה.

3. אשר למבנה שכלפיו הוצא הצו, הרי שכעולה מדברי הצדדים וכן מצילומים ומתשריט שהוצגו לעיוננו בדיון שנערך לפנינו ביום 1.8.2016, המדובר במבנה בן שלוש קומות אשר הצו הוצא ביחס לכולו. המבנה מצוי בבעלות העותר 1, אביו של המחבל. הקומה הראשונה של המבנה ממוקמת במפלס הנמוך מגובה הקרקע. חלקה מורכב מחלל סגור המשמש כמחסנים, וחלקה מורכב מחלל פתוח. הקומה השנייה ממוקמת בגובה הקרקע. קומה זו היא קומת המגורים של המבנה, ובה התגוררו כל בני המשפחה – האב והאם, חמישה בנים ושלוש בנות. גיל הילדים נע בין 4 ל-23 שנים. המחבל היה אחד מחמשת הבנים וגר אף הוא בקומה זו. הקומה השלישית בבניין מצויה בתהליך בנייה מתקדם, והיא טרם אוכלסה. לדברי אביו של המחבל, קומה זו נבנית על מנת שילדיו יוכלו להתגורר בה בעתיד.