בית המכס ומע"מ ירושלים נ' א.ס.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 21 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין.

רקע

בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היה הנאשם עוסק מורשה, בתחום השיפוצים ועבודות החשמל. במהלך התקופה שבין חודש יולי 2008 ועד דצמבר 2010 הגיש הנאשם דו"חות מס ערך מוסף, בהם ניכה תשומות בסכום מצטבר של 1,589,961 ש"ח, מבלי שהיו בידו חשבוניות מס כדין וזאת בכוונה להתחמק מתשלום מסים ובנסיבות מחמירות (לאור הסכומים).

התנהלות ההליכים

ההליכים בתיק התנהלו באופן שאינו שגרתי, ועל כן אקדיש לנושא מספר מלים:

תחילה יוצג הנאשם על ידי עו"ד מאהר חנא מטעם הסניגוריה הציבורית, אך לאחר שני דיונים מינה לעצמו סניגור פרטי, עו"ד דאוד עזי. ביום 9.1.14 הודה עו"ד עזי בשמו של הנאשם במיוחס לו והוא הורשע. לבקשת הצדדים הטיעונים לעונש נדחו, על מנת לאפשר לב"כ הנאשם להציג ראיות לעונש.

ביום 27.3.14 ביקש ב"כ הנאשם להתיר לו לחזור בו מן ההודאה, משום שלדבריו איתר חלק מהחשבוניות אותן ניכה בדו"חות מושא כתב האישום. הכרעת הדין בוטלה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ביום 3.7.14.

הנאשם לא התייצב לישיבת ההוכחות, בטענה שהוא מאושפז בבית החולים הדסה, והדיון נדחה.

ביום 3.9.14 הוחלף יצוג הנאשם פעם נוספת, והחל ליצגו בא כוחו הנוכחי, עו"ד יעקב שבת.

ב"כ הנאשם כפר באישום והתיק נקבע פעם נוספת לשמיעת הוכחות. בין לבין, הגיש ב"כ הנאשם עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד אופן ניסוחו של כתב האישום, אשר נדחתה (בג"צ 8592/14, אבו סרייה נ' מדינת ישראל, פסק הדין מיום 24.3.15).

ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 1.11.15, בהעדר הנאשם אשר שוב לא התייצב, בטענה שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי.

לאחר שהתקיימה ישיבת ההוכחות, הועלתה לראשונה טענה בדבר אי כשירות דיונית של הנאשם, בשל מחלת נפש ממנה על פי הטענה הוא סובל. לאחר קבלת חוות דעת ושמיעת עדויות וטענות, נדחתה הטענה. ר' החלטה מיום 6.12.16.

יריעת המחלוקת

בא כוחו הנוכחי של הנאשם כפר במיוחס לו. לדבריו "הספרים אמיתיים אבל התיעוד חסר" (פרוטוקול ישיבת יום 4.6.15). לפיכך נשמעו ראיות.

מטעם המאשימה הוגשו המוצגים הבאים:

הודעות הנאשם (סומנו ת/1-ת/4).

פלטי מצב חשבון של הנאשם לתקופה הרלוונטית (סומנו ת/5).

הדו"חות אותם הגיש הנאשם לרשויות וניכה בהם מס התשומות המפורט בכתב האישום (סומנו ת/6).