בית הדין הרבני דחה בקשה לחקירת מומחה שמונה על ידו

בפני בקשה לקביעת דיון לצורך חקירה רואה-החשבון שמונה על ידי בית הדין בקשר לחלוקת רכוש הצדדים. לאחר העיון מחליט בית הדין:

א)         ביה"ד אינו נוהג לקיים דיונים על חוות דעת מקצועיות שהוגשו על ידי מומחים שמונו ע"י בית הדין.

ב)         במידה ולב"כ המבקשת ישנן השגות או שאלות הבהרה על חווה"ד המדוברת, עליו להפנותן בכתב אל ביה"ד ולאחר בחינתן ביה"ד יפנה אותן לרואה החשבון לצורך קבלת תשובות. במידה ותשובות אלו לא יספקו את ב"כ המבקשת - ביה"ד יכריע בהם.

ג)          ניתנת בזאת אורכה בת 15 יום בלבד לב"כ המבקשת לצורך המצאת השגותיו על חווה"ד שהוגשה לביה"ד מזה זמן - (20/03/2008).

ד)         נימוקי החלטה: בתאריך ג' במנחם-אב התשס"ז (18/07/2007) נתן ביה"ד החלטה על מינוי רו"ח ש' דרין "על מנת שיבדוק טענות של חשבונאות שטענו הצדדים על תחשיבי ביה"ד, כפי החלטת ביה"ד הגדול המצורפת". "...על רוה"ח הנ"ל להפגש עם הצדדים כדי ללמוד טענותיהם, יקבל הערותיהם.. יש להגיש דו"ח לא יאוחר מ-45 יום...".

מומחה שנתמנה ע"י ביה"ד, הוא גורם מקצועי ומוסמך שביה"ד מכיר בכישוריו ובאמינותו. לגביו, לא קיימת אותה זכות המוקנית לבעל הדין או לבא-כחו, לחקור או לתשאל אותו בדיון המתקיים בביה"ד.

בית הדין, כמו כל בית משפט, רשאי למנות מומחה מטעמו אף ללא הסכמת בעלי הדין. האובייקטיביות של מומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ממומחה הממונה על ידי בעל-דין, אשר מטבע הדברים מצפה לתוצאה מסויימת במשפט המתנהל בעניינו. בדרך כלל, יסמוך בית-הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעמדו העדיף של מומחה מטעם בית הדין מביא גם לכך כי ככלל הוא אינו אמור להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית הדין, וככל שיש צורך בכך הוא יידרש רק ליתן תשובות בכתב לשאלות הבהרה שיוגשו על ידי בעל-דין. (ראו והשוו: תקנה 258יב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וסעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995).

קביעה זו הובהרה באר היטב לאחרונה בפסק דינו של כב' ביה"ד הגדול מתאריך כ"ה באדר ב' התשס"ח (01 באפריל 2008), [מס' תיק 7894-62-1]: "לבעל דין, במיוחד כאשר מדובר בעניני משפחה, אין זכות מוקנית לחקור מומחה שמונה על ידי ערכאה שיפוטית, בשונה מן המצב לגבי מומחה שהובא על ידי בעל-דין-שכנגד. לכל היותר יש לו הזכות לבקש לשאול שאלות הבהרה, ובדרך כלל אלו נעשות בכתב" (ההדגשה הוספה).

הערה נוספת: ב"כ המבקשת בבקשתו לביה"ד מתאריך 22 בינואר 2008, סעיף 3 כתב: "יצויין כי בדיעבד התברר כי רואה החשבון הינו שכן של המשיב ומתפלל עמו באותו בית הכנסת, למרות זאת התקבלה חוות דעתו של רואה החשבון..."

טענה זו יפה היה שלא היתה באה לעולם כלל, ועל רקע זה יפים הם דברי כב' ביה"ד הגדול בהמשך החלטה הנ"ל: "יש לתמוה על העלאת טענת פסלות בקשר לכך כאשר לב"כ המשיבה אין כל טענה קונקרטית לגבי מומחיותו וכו', ופניותיו בהקשר זה נראות לכאורה כ"מסע דייג".....

ה) למזכירות - לשלוח החלטה זו גם לרוה"ח מר ש' דרין.

ניתן ביום כ"ד ניסן תשס"ח ( 29/04/2008)

(-) הרב אריאל ינאי, דיין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: