בית הדין הארצי ביטל החלטת בית הדין האזורי לדחות תובענה על הסף

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר י. ולד וגב' ג. כהן; בל 3806/04) אשר דחה על הסף את תביעתה של המערערת להשיב לה את הניכויים שהועברו על ידי המעסיקה שלה, היא המשיבה מס' 2 - חב' בריטיש איירוויז (ישראל) (להלן גם - בריטיש איירוויז) במועדים הרלוונטיים לתביעה למוסד לביטוח לאומי ולמדינת ישראל - שירות התעסוקה.

2.         הרקע העובדתי לתובענה אשר עליו אין חולק, הוא כדלקמן :

המערערת היא תושבת שטחים ועבדה כשכירה בבריטיש איירוויז במזרח ירושלים.

בריטיש איירוויז, כמעסיקתה של המערערת, שילמה ואף ניכתה מן המערערת את חלקה עבור דמי ביטוח במוסד לביטוח לאומי ומשנת 1996 ניכתה גם דמי ביטוח בריאות כנדרש על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד - 1994.

הסכום הכולל של דמי הביטוח ששולמו למוסד לביטוח לאומי בתקופה שמחודש ספטמבר 1987 ועד לחודש מרץ 1999 הוא לדברי המערערת סך של 33,700 ש"ח ואילו דמי ביטוח הבריאות הגיעו לסכום כולל של 9,780 ש"ח.

באי כוח המשיבים, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה, כי למערערת אין זכות להשבת הכספים הן מן המוסד לביטוח לאומי והן מן המדינה.

3.         בית הדין האזורי קיבל את בקשת המשיבים ודחה את התביעה על הסף.

            על כך הערעור שלפנינו.

בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני הוסכם, כי באי כוח הצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב והתיק יועבר למותב למתן פסק הדין.

4.         טענות באי כוח הצדדים בערעור :

א.        בא כוח המערערת טען, כי לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף עוד בטרם התבררו העובדות והנתונים הרלוונטיים בדבר היקף הסכומים שנוכו מן המערערת, שלא כדין, לטענתה.

ב.         בא כוח המוסד לביטוח לאומי טען כי גם אם נוכו עבור דמי ביטוח סכומים ביתר הרי שאין המערערת זכאית להשבתם ולכל היותר יש להעבירם למדור התשלומים שליד שירות התעסוקה כ"היטל השוואה".

ג.         באת כוח המדינה טענה, כי צדק בית הדין האזורי בדחותו את התביעה על הסף, זאת מאחר ולמערערת טעות בסיסית לפיה היא סבורה, כי תושב השטחים משלם פחות מס מתושב ישראל ולא היא. תושב שטחים שעובד בישראל משלם את אותם הסכומים כמו תושב ישראל וזאת על פי הכללים שנקבעו לעניין "היטל השוואה" ובאשר לדמי ביטוח בריאות הרי שהמוסד לביטוח לאומי הודיע, כי הוא מסכים להשבתם למערערת.

ד.         באת כוח בריטיש איירוויז טענה, כי אין כל יריבות בינה לבין המערערת מאחר וכל הסכומים שהועברו אינם עוד ברשותה אלא ברשות המוסד לביטוח לאומי וכי היא מצהירה ומסכימה מראש, כי כל סכום ששולם למוסד לביטוח לאומי, ביתר, יועבר לתעודתו בין אם למדור התשלומים שליד שירות התעסוקה ובין אם למערערת.

5.         דיון והכרעה

א.        מטענותיהם של כל באי כוח הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: המערערת, אשר עבדה במשך שנים רבות  בבריטיש איירווייז לא הייתה במעמד של תושבת ישראל, אולם מעבידתה שילמה עבורה דמי ביטוח, בשיעור השווה לעובדים שהיו במעמד של תושבי ישראל. לטענת המערערת מאחר ונלקחו ממנה סכומים ביתר, היא זכאית להשבתם מאחר ולא יכולה הייתה ליהנות מהזכויות עבורם שולמו אותם כספים, כמו שירותי בריאות או זכויות אחרות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

            המוסד לביטוח לאומי והמדינה טענו, מנגד, כי אין כל יריבות בינם לבין המערערת מאחר וגם אם הועברו למוסד לביטוח לאומי סכומים כספיים ביתר הרי שעל המוסד להעבירם למדינה זאת מכוח ההוראה המחייבת תשלום "היטל השוואה", עבור תושבי השטחים.

            בריטיש איירווייז הודיעה, כי היא מסכימה שהסכומים יועברו לתעודתם בין אם זה למדינה ובין אם זה למערערת והיא, מצידה, אינה מעוניינת בקבלת הכספים לידיה.