בית הדין האזורי לעבודה הורה לחברה לגלות מאזנים כספיים הכוללים שמות לקוחות וספקים

1.         בפניי בקשה למתן צו המחייב את המשיבה להמציא לעיון המבקשת את המאזנים הכספיים המבוקרים לשנים 2001 ו- 2002.

2.         לטענת ב"כ המבקשת, על פי סעיף 12(3) לחוזה ההעסקה שחתומה עליו המשיבה, שכרה של המבקשת מורכב, בין השאר, מבונוס הנגזר ישירות מהרווח הנקי לפני מס של המשיבה, כפי שמופיע במאזן המבוקר מטעם רו"ח החשבון.

לטענתו,המשיבה נמנעה מלמלא אחר החלטת בית הדין מיום 22.10.06, אשר לפיה היה על המשיבה להגיש תצהיר מאת רו"ח שבו יפורטו הנתונים הנדרשים לענייננו ובמקום להגיש תצהיר מפורט, הוגש אישור סתמי וכוללני.

3.         המשיבה, מצידה, הודיעה על התנגדותה לבקשה והוסיפה, כי על מנת לדלות מידע אודות הנתונים הרלוונטיים נשוא התובענה שהם מחזור ורווח, ניתן לעיין בדו"ח רווח והפסד בו הם נכללים,  ואין להיזקק למאזנים המבוקרים של המשיבה.

            ב"כ המשיבה ציין כי אמנם במאזן המבוקר מצוין נתון המחזור ונתון הרווח של המשיבה אולם מעבר לנתונים אלה מופיעים נתונים רבים נוספים אודות המשיבה כגון: ספקים, לקוחות ובנקים, נתונים שאינם רלוונטיים למחלוקת נשוא התובענה.

            לגישתו, יש בחשיפת המאזן בכדי לפגוע במשיבה אשר איננה מעוניינת לחשוף את רשימת לקוחותיה ו/או רשימת הספקים העובדים עמה.

4.         בתגובה להצעת המשיבה להסתפק בדו"ח רווח והפסד, הודיעה המבקשת כי בניגוד לנטען על ידי המשיבה, המאזן המבוקר איננו כולל את שמות הספקים או הלקוחות, אלא מכיל נתונים מספריים עבור כל הספקים וכן כל הלקוחות.

            ב"כ המבקשת הציע, להתחייב ולהצהיר כי לא יעשה שימוש במאזנים הנדונים אלא לצרכי תביעה זו ואף הודיע על נכונותו לחתום על הצהרת סודיות.

            לחילופין, הודיע ב"כ המבקשת כי היא אף מוכנה להתחייב כי לא תעיין במאזנים הנדונים, אלא תעבירם באמצעות ב"כ לרו"ח מטעמה על מנת שינתחם ויחווה את דעתו.

5.         ב"כ המשיבה, עמד על התנגדותו להעמיד את המאזנים המבוקרים לעיונה של המבקשת ושב  והציע להציג את דו"ח רווח והפסד בלבד.

6.         דיון והכרעה:

א.        הבקשה בה עסקינן היא בקשה לעיון במסמכים הנמצאים בידיה של המשיבה.

מטרתו של הליך גילוי המסמכים ושל העיון בהם היא "כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" כדרישת תקנה 46(א) לתקנות.

הפסיקה קבעה כי בבואו ליתן צו לגילוי מסמך פלוני, יאזן בית הדין בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מן הצדדים ולצדדים שלישיים מגילוי או מאי גילויו של המסמך המבוקש [דב"ע (ארצי) מג/123-3 וינר-אוניברסיטת בן גוריון, פד"ע טו 206 (1983)].

על בית הדין לערוך איזון בין אינטרס המבקש לקבל לידיו את המסמכים או את הרשימה שלדידו עשויה לסייע לו להוכיח את תביעתו לבין אינטרס המשיב שלא לחשוף את שמות לקוחותיו ללא שיהיה בכך כל תועלת לגילוי האמת וליישוב המחלוקת.

דברים ברוח זו הובאו לאחרונה בפס"ד של  בית הדין הארצי בתיק ע"ע 490/06 טסקום בדיקות מערכות תוכנב ע"מ - שלומי טלמור מיום 4.2.2007, שם הציג בית הדין את המדיניות שעל בתי הדין לנקוט בקובעו כי:

"במסגרת ההחלטה בבקשה לצו לגילוי מסמכים בית הדין בוחן את הרלבנטיות של המסמכים למחלוקת ומאזן בין זכות החברה להגן על פרטיותה לבין זכות העובד לקבלת מידע לשם ביסוס תביעתו".

הפסיקה כבר קבעה כי יש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה אלא אם כן יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה. הכלל הוא שכל אדם שבידיו ראיה הדרושה למשפט, עליו לגלותה על מנת שהאמת תצא לאור [וראו רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אברת-סוכנות ביטוח בע"מ, פ"ד נה(3) 661 (2001)].

ב.         במקרה דנן, המשיבה מחזיקה במאזנים שלטענת המבקשת יש בהם כדי לשפוך אור על הסכומים המגיעים למבקשת ולסייע לה בהוכחת טענותיה.