בית ארלוזורוב חברה בעמ נ' מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפני בקשה לגילוי קלטות המתעדות את ישיבת הנהלת מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") בקשר להסדר פשרה שהושג בין המבקשת לבין הנהלת מחוז ת"א במינהל.

התובענה העיקרית עניינה תביעה לפיצויים בשל ניהול מו"מ שלא בתום לב, תוך רשלנות והפרת חובה חקוקה בשל מו"מ שנמשך למעלה מעשור שנים, בסיומו הושג הסכם פשרה בין המבקשת לבין נציגים מוסמכים של מחוז ת"א במינהל, לגבי נכסים שהמבקשת מחזיקה בהם. לאחר גיבוש הסכם הפשרה בין המבקשת לבין נציגי מחוז ת"א במינהל, נדון ההסכם בהנהלת המינהל ובסופו של דבר לא אושר על ידה.

בדיון ההוכחות מיום 25/1/12 העיד מנהל מחוז ת"א במינהל, מר משה פופיק, כי כל דיוני ההנהלה מוקלטים (עמ' 39 ש' 14 לפרוטוקול), ובכלל זה שלושה דיונים שהתקיימו בקשר להסכם הפשרה (במועדים 20/8/08, 24/2/09, 13/4/10). בסיומה של ישיבת ההוכחות הוריתי למינהל להודיע אם קיימות הקלטות כאמור. בהודעה שהתקבלה ביום 21/2/12 הודיע המינהל כי נמצאו קלטות של שני דיונים מתוך שלושה (מיום 20/8/08 ו- 13/4/10). בעקבות כך הגישה המבקשת בקשה לגילוי ההקלטות.

בדיונים בבקשה שהתקיימו ביום 8/5/12 וביום 26/6/12, הודיע המינהל כי קיימת רק קלטת אחת תקינה שתומללה במלואה (מיום 13/4/10), שכן הישיבה מיום 20/8/08 הוקלטה באופן לא תקין ולא ניתן לתמלל אותה. טענות אלה של המינהל נתמכו בתצהירה של הגב' רחל צדקה, אשר נחקרה עליהן בבית המשפט.

במסגרת ההליכים המקדמיים שנתקיימו ולמרות דרישה של המבקשת לקבל לידיה פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה, המינהל לא הביא לידיעת המבקשת ובית המשפט כי קיימות הקלטות של הדיונים (ראה החלטה מיום 7/4/11).

בטרם הוגשה התביעה פנתה המבקשת למינהל ביום 1/7/09 וביקשה לקבל העתק מהחלטת הנהלת המינהל מיום 24/2/09 וכן את פרוטוקול הדיון. המינהל המציא למבקשת את החלטת ההנהלה וכן את החלטת ועדת הפשרות המרכזית מיום 9/12/09 כאשר קטעים נכבדים מאותן החלטות הושחרו.

במהלך הדיון בבקשה זו, ולאחר שהוגשו טענות הצדדים בכתב המציא המינהל למבקשת גם את פרוטוקול הישיבה מיום 13/4/10 שחלקים ממנו הושחרו.

תמליל הישיבה מיום 13/4/10 במלואו, נמסר לעיונו של בית המשפט.

לטענת המבקשת זכאית היא לקבל את הקלטות מהטעמים הבאים:

המינהל מושתק ומנוע מלטעון לחיסיון גורף ביחס לדיונים הנ"ל, שעה שלא ציין זאת בתצהיר גילוי המסמכים ובבית המשפט, ובפרט בדיון מיום 7/4/11, ביקש להשחיר קטעים מסוימים מהמסמכים מטעמי חיסיון עו"ד לקוח וחיסיון הליך גישור.

עתה מנוע המינהל לטעון לחיסיון אחר.

יש חשיבות בחתירה לגילוי האמת הנגזרת מהזכות הבסיסית לעיון במסמכים של הצד שכנגד, קל וחומר כאשר מדובר בגוף ציבורי.

בנסיבות העניין חלה חובה על המינהל לגלות את דיוניו לאור עילת התביעה של ניהול מו"מ בחוסר תום לב. ללא חשיפת הדיונים, לא תקבל המבקשת את יומה בבית המשפט ולא תזכה לבירור תביעתה באופן הוגן וראוי.

לטענת המשיבה יש לדחות את בקשת המבקשת מהטעמים הבאים:

זכות העיון במסמכים אינה מוחלטת. מולה ניצבים אינטרסים נוספים דוגמת האינטרסים לאפשר לרשות השלטונית לקיים דיון פתוח ענייני וממצה, על מנת שהמינהל יוכל למלא את חובתו כראוי. יש להבטיח כי הדברים הנאמרים במסגרת דיון פנימי יהיו חסויים שאם לא כן לא ניתן יהיה לקיים שיח פתוח וגלוי. היעדר דיון ממצה עלול ליצור החלטה המבוססת על תשתית חלקית בלבד. בעניין זה מפנה המינהל לדברי הכנסת ולפסיקה בעניין ועדות בדיקה רפואיות או ועדות בקרות איכות לגביהן נקבע כי יש להבטיח חיסיון על דברים הנאמרים באותם דיונים.

המינהל מפנה לסעיף 9(ב) לחוק חופש המידע ולחריגים הקבועים בס"ק (1) ו-(4), המעניקים חיסיון מפני גילוי המידע כאשר גילוי המידע עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה או כשמדובר במידע בדבר דיונים פנימיים.

קבלת הבקשה עלולה, בטווח הארוך, לפגוע באינטרס הציבורי שכן הדבר עלול לגרום לכך שלא יתקיים דיון פתוח, ממצה ומנומק שבמסגרתו יישקלו כל השיקולים הרלבנטיים, בשל הידיעה שטיעונים המועלים בדיון פנימי עלולים לשמש בעתיד למכשלה והדוברים יזהרו בדבריהם, יעלו רק את הסיכויים ולא את הסיכונים על מנת שלא לחשוף "נקודות תורפה" וקיים חשש לקבלת החלטות לא מאוזנות, סיכול פשרות וכו'.

הדברים שנאמרו בישיבה כוללים עמדות של גורמים משפטיים וכן חוות דעת של יועצים משפטיים, הנהנים מחיסיון עו"ד-לקוח.

בתשובה לטענות המינהל, השיבה המבקשת כדלקמן: