בירנברג נ' פריינטה

החלטה

1.המבקש, שהינו החייב בתיק הוצל"פ 01-13793-71-8, מבקש רשות ערעור על החלטתה מיום 3.4.11 של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר שניתנה במסגרת חקירת יכולת שנערכה למבקש ונקבע כי עליו לשלם סך של 2,500 ₪ לחודש החל מיום 28.4.11 ובכל 28 לחודש לאחריו.

2.בתאריך 26.10.11 ניתן על ידי פס"ד לפיו התקבל הערעור בחלקו. פסה"ד ניתן מבלי שהייתה בתיק תגובת המשיב, הזוכה בתיק ההוצל"פ, שכן נראה כי המבקש לא טרח להמציא לב"כ המשיב את העתק הבקשה כפי שהוריתי לו בהחלטה מיום 11.9.11.

3.בעקבות פנייתו של ב"כ המשיב ביטלתי ביום 17.11.11 את פסה"ד, מחמת הצדק, ואיפשרתי לב"כ המשיב למסור תגובתו לבקשתו של המבקש להארכת מועד להגשת הבר"ע ולבקשה למתן רשות ערעור לגופה.

ב"כ המשיב הגיש תגובה מפורטת ומתנגד להארכת המועד ואף למתן רשות ערעור, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

4.לאחר שעיינתי בתגובתו של המשיב ושבתי ועיינתי בכל המסמכים המצויים בתיק הערעור, לרבות פרוטוקול חקירת היכולת והחלטת הרשמת וכן המסמכים אשר היו בפני הרשמת למתן החלטה, מצאתי, שלא כפי שסברתי בתחילה, שדינה של הבקשה למתן רשות להתגונן להדחות ואין מקום להתערב בהחלטתה של הרשמת.

5.הואיל ומצאתי שיש לדחות את הבר"ע לגופה, לא מצאתי צורך להידרש לבקשה להארכת מועד.

החלטתה של הרשמת וקביעת סכום התשלום החודשי על ידה מבוססת על הנתונים שמסר המבקש עצמו, דהיינו ההפרש שבין סך כל ההכנסות של התא המשפחתי לבין סך כל ההוצאות.

6.הרשמת לא התייחסה בהחלטתה ובקביעת הסכום לעובדה כי בתו הבגירה של המבקש מתגוררת בדירה, עובדת, אך אינה מסייעת בכלכלת הבית.

אין ספק כי מגורי הבת בבית נוגסים בסך כל ההכנסה החודשית וראוי היה כי תשתתף בהוצאות החזקת הבית ובמקרה כזה סך כל ההכנסה הייתה גדלה או לחלופין להפחית מסך כל ההוצאות את החלק היחסי בהוצאות הבת הבגירה.

7.באשר לדירת המגורים, אין צורך להידרש לשאלה זו במסגרת חקירת היכולת ולכן אינני מתייחס לאמירה בהחלטה כי במידה וימכור המבקש את הדירה יצליח לכסות לפחות את מרבית חובותיו בתיק זה, כפי שאינני מתייחס לטענות המבקש כי לאור חובותיו וזכויות המגורים בדירה לא תהיה תועלת ממכירת הדירה.

ככל שימצא המשיב שיש צורך לנקוט בהליכים למכירת הדירה, יהיה רשאי לעשות זאת בהליך נפרד בתיק ההוצל"פ ואם כך ינהג תתברר השאלה של התועלת ממכירת הדירה אשר כאמור איננה רלבנטית לנושא שבפנינו, יכולת התשלום של המבקש.

8.המבקש לא הביא בפני נתונים כיצד בשני תיקי ההוצל"פ האחרים חויב בתשלום של 300 ₪ לחודש בכל תיק והעובדה כי כך חויב באותם תיקים אין בה כדי לקבוע את גובה התשלום שיש להטיל עליו בתיק זה ומכל מקום שני הסכומים האמורים נכללים בסך כל ההוצאות של התא המשפחתי.

9.אשר על כן נדחית הבקשה למתן רשות ערעור וממילא מתבטלת החלטתי מיום 17.11.11 לפיה הוריתי למבקש לשלם 1,000 ₪ לחודש עד להכרעה בבר"ע.

על המבקש לשלם סך של 2,500 ₪ לחודש החל מיום 28.4.11 ובכל 28 לחודש שאחריו כפי שקבעה הרשמת, ובהפחתת תשלומים אשר שילם המבקש מאז ההחלטה ועד היום.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ .

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ב, 01 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: