בירמן נ' מירקין ואח'

החלטה

1.בקשת התובע לתיקון כתב תביעה.

רקע

2.התובע הגיש תביעה כספית בסך של 75,000 ₪, לתשלום חלקו בפירותיהם של נכסים, הנמצאים בבעלות משותפת של התובע ואחרים, חלקם (בשלב זה) אינם צדדים לתביעה.

3.השותפות מקורה ביחסים משפחתיים.

אמו של התובע, המנוחה רחל ז"ל, זכאית לפירות מהנכסים. מכוחה של רחל ז"ל הוגשה תביעתו של התובע כאן, שהוא יורש מחצית מעיזבונה של אמו. בנוסף לרחל ז"ל זכאים לפירות בנכסים גם מירקין ז"ל (או יורשיו), יורשי אמו של יצחק לב, הגב' רות הרפז וכן אליהו ליפקיס ז"ל. כל המנויים לעיל הם אחים.

4.כתב התביעה המקורי פירט כי מרדכי ליפקיס (להלן: מוטי), אחיינה של רחל ז"ל, העביר לרחל ז"ל סך חודשי של 5,000 ₪, זאת עקב חוב שאביו, אליהו ז"ל, חב למנוחה רחל ז"ל (סעיף 3 (ד) בפרק א' לכתב התביעה המקורי). בהמשך, כך לפי כתב התביעה המקורי, התשלומים האמורים הופסקו, והנתבעים קיזזו את מה ששולם על ידי מוטי מחלקה של המנוחה בפירות הנכסים.

5.בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי אין להם כל עניין בסכסוך, אם קיים, בין יורשיו של אליהו ז"ל, לבין יורשיה של רחל ז"ל. הנתבעים טענו כי המנוחה קיבלה את כל חלקה בכספי השותפות: בשנים מסוימות, הועבר לה סכום הגבוה מחלקה (באמצעות אותם תשלומים חודשיים שביצע מוטי), ולאחר מכן, כאשר המנוחה נפטרה, בוצע קיזוז על חשבון השנים שבהן ניתנו תשלומים ביתר.

6.ביום 25.6.13 התקיימה ישיבה מקדמית לפניי.

באותה ישיבה ב"כ התובע הסכים כי העברת הכספים על ידי מוטי, הייתה מתוך הכספים המגיעים לו מהשותפות (עמ' 5 ש' 21). בהמשך, טען כי הנתבעים, הנאמנים על הכספים, לא היו רשאים לעשות דין לעצמם, ולהימנע מלהעביר למנוחה כספים, נוכח הוראה של אותו מוטי. ב"כ התובע הוסיף וטען כי עילת התביעה שלו היא זו: קיימת שותפות, לפי השותפות יש לו זכות לחלק מסוים. בבית משפט שלום – עותר התובע לקבלת חלקו בשותפות (עמ' 8 ש' 11 – 12). ב"כ התובעים הסכים כי השאלה היא מה רחל ז"ל קיבלה מהשותפות בשעתו. לטענתו, אם מוטי הסכים לתת לרחל ז"ל מעבר לחלקה בשותפות (5,000 ₪ כל חודש), "זה לא שייך לעניין" (עמ' 9 ש' 8 – 11). בהמשך, ב"כ התובע ביקש לבצע התחשבנות באשר לחלקה של רחל ז"ל בנכסי השותפות.

7.בתום אותה ישיבה קבעתי, כי כתב התביעה כפי שנוסח, מעלה בבסיסו סכסוך בשאלה האם אליהו ז"ל חייב כספים לרחל ז"ל. סכסוך כזה עולה מתוך טענתו של התובע עצמו, כי הכספים ששולמו על ידי מוטי במהלך השנים 2004 – 2006 היו על חשבון חוב כזה ועל כן לא היה מקום לקזזם מחלקה של רחל ז"ל בפירות נכסי השותפות. עוד ציינתי, כי תביעה כזו היא בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר בסכסוך בין אחים הנובע מיחסי המשפחה שביניהם. כן קבעתי, כי עמדתו של ב"כ התובע באשר לביצוע התחשבנות, כלל אינה עולה מכתב התביעה שהונח לפניי ועל כן, ניתנה לתובע הזדמנות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. מפאת חשיבות הדברים אצטט חלק מהחלטתי מאותו יום:

"היום, כאשר בית המשפט העיר את הערותיו באשר לתביעה, טען ב"כ התובע כי הוא בעצם רוצה את חלקו של התובע... מפירות הנכסים של השותפות.

זו לא התביעה שבפניי. התביעה שבפניי, מסיבותיו של התובע, מתייחסת לתשלומים "ביתר" ... כחוב של מר אליהו ליפקיס, וטוענת כי הנתבעים לא היו זכאים לקזז את אותם "תשלומים ביתר:.

התובע יכול להימצא בבית משפט שלום, ובתביעה נגד הנתבעים דנן... רק אם הוא טוען להתחשבנות לפי פירות הנכסים, בלא כל תלות לוויכוחים (צ"ל – בוויכוחים – מ.ב.) שקיימים בין רחל ז"ל לבין אליהו ז"ל...

אם ... ההתחשבנות לפי חלקיהם של השותפים בפירות נכסי השותפות מראה, שהמנוחה רחל ז"ל קיבלה בדיוק כפי חלקה או יותר מחלקה אין לתובע עילת תביעה כאן בבית משפט השלום....

מובן כי אם רחל ז"ל או יורשיה טוענים שמגיעים להם כספים נוספים על החלק שלהם בנכסי השותפות, מכוח חוב שחב אליהו ז"ל לרחל ז"ל, יתכבדו ויפנו לבית המשפט לענייני משפחה. לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בסכסוך זה או בהתחשבנות שקשורה לסכסוך זה..."

9.אם כך, לתובע ניתנה הזדמנות להגיש בקשה לתקן את כתב התביעה, כך שישקף התחשבנות הקשורה לנכסי השותפות, ואותה בלבד.

הבקשה הנוכחית ועמדות הצדדים

10.התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, ולה צירף טיוטה של כתב תביעה מתוקן. לנושא הרלבנטי לענייננו, בפרק ב' לכתב התביעה המתוקן, התובע מפרט את הסכומים המגיעים לו בכל שנה ושנה, לפי דו"ח ההכנסות וההוצאות של השותפות. בסעיף 4 מציין התובע מספר הוצאות שנזקפו על חשבון חלקו, שלא כדין (סכום של כ- 1,605 ₪). בסעיף 5 התובע טען כי לא קיבל את כל החומר הנוגע להתחשבנות.

בסעיף 6 כתב התובע כי הנתבעים לא היו זכאים לנכות כספים מחלקה של אמו ז"ל על דעת עצמם, ובהמשך, טען כי הנתבעים קזזו שלא כחוק כספים המגיעים לו.