בירמן ואח' נ' פסלר

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת ליאת הר ציון מיום 1/12/11 במסגרת תיק הוצאה לפועל 16-02844-06-9. בהחלטה זו נדחתה בקשת המבקשים להכריז על החייב כמוגבל באמצעים ונדחתה בקשתם להגביל את צו החיוב בתשלומים.

מהבקשה והתגובה עולה כי ביום 17/6/08 נקבע לחייב צו חיוב בתשלומים בסך 1800 ₪ למשך 12 חודשים ולאחר מכן נקבע כי ישלם 3000 ₪ בחודש.

כפי שעולה מסעיף 5 לבקשה, קביעת צו החיוב המדורג התבססה על טענת המשיב כי הוא נזקק לשלם כספים לצורך ניהול תיק משפטי כאשר לאחר שישולמו סכומים אלו תעמוד יכולתו על הסכום שנקבע. לא מצאתי בהחלטת כב' הרשמת כי זו יחדה כספים נוספים לצורך הליך הערעור. כאמור עוד בהחלטה מיום 17/6/08 נתנה לחייב ארכת חסד בת 12 חודשים לפרוע את הוצאות המשפט ולאחר מכן נקבע כי עליו לשלם 3000 ₪ לחודש.

לא הוכח בפני כי שכרו של המשיב עלה ועל כן קביעת כב' הרשמת כי לא חל שינוי נסיבות נכונה ואין מקום להתערב במסקנה זו. טענת המבקשים כי עומדים לו כספים נוספים מהחזר מס הכנסה לא הוכחה ובכל מקרה באפשרותם לעקל כספים אלה.

לרשם ההוצל"פ סמכות שבשיקול דעת בבואו להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (רע"א 1511/06 בנק הפועלים נ' סויסה והאסמכתאות הנזכרות שם). הוא רשאי לא להכריז על חיב כמוגבל באמצעים כאשר הכרזה זו תפגע ביכולת הפרעון של החייב ובאפשרותו לשקם את חייו.

בנסיבות בהם המשיב עומד בצו החיוב שהושת עליו ואינו מסכל הליכי גביה שביכולתם של המבקשים לנקוט אין מקום להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ואין מקום להתערב בשיקול הדעת של כב' הרשמת אשר באה לידי מסקנה כי הכרזתו כמוגבל תפגע ביכולת התעסוקה שלו ואין בה תועלת לזוכה.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: