בירור יוחסין

תיאור העובדות

לפנינו בקשה לבירור יוחסין והיתר נישואין. נסקור בקצרה את העובדות.

א. אם המבקשת נישאה ביום כ"ו אלול תשמ"ב (14.9.82) למר [ש'].

ב. ביום ח' תמוז תשמ"ג (19.6.83) הגישה אם המבקשת תביעת גירושין שבה ציינה כי במהלך הנישואין עזבה את הבית פעמיים, חודש בכל פעם, והיא מקווה כי הפעם זה סופי.

ג. מדבריה נראה כי הצדדים פרודים מחודש סיון תשמ"ג (יוני-יולי 82) שהם כתשעה חודשים לפני הגירושין וכשנה לפני לידת המבקשת.

ד. אבי המבקשת הצהיר כי כארבעה חודשים לפני הגט לא חיו יחד, אך ייתכן וקודם לכן חיו יחד.

ה. ביום כ' אדר א' תשמ"ד (23.2.84) הצדדים התגרשו כאשר אם המבקשת מעוברת בחודש השישי.

ו. כשלושה חודשים לאחר הגט, ביום כז' אייר תשמ"ד (29.5.84) נולדה המבקשת.

ז. לדברי אם המבקשת, במהלך הנישואין היתה עם אחרים באונס כמה פעמים.

ח. אבי המבקשת הצהיר כי אילו היה נפטר ממזונות היה מסכים שהמבקשת היא בתו, לדבריו "כי האחריות נופלת ממני".

דיון והכרעה

כאמור אם המבקשת התגרשה בהיותה מעוברת והצהירה כי חיה עם אחרים באונס ונמצא שלפי דבריה אפשר שהתעברה מאדם אחר בעודה נשואה לבעלה, דבר המעלה חשש בדבר כשרות המבקשת לבוא בקהל.

האם אינה נאמנת לפסול

אמנם הדבר ידוע כי אין האם נאמנת לפסול את בנה, ואפילו פנויה האומרת שהתעברה מפסול וממזר אין הולד אלא ספק ממזר כמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ד' סעיף כ"ו) שפסק:

פנויה שנתעברה וילדה [...] אפילו אם אומרת של פלוני הוא ואנו מכירים באותו פלוני שהוא ממזר אין זה הולד אלא ספק, אפילו אם מודה אותו פלוני שנבעלה לו, שכשם שזינתה עם זה כך זנתה עם אחר.

ומקור הדין מבואר במשנה בקידושין (סט). אלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו. אבא שאול היה קורא ל"שתוקי" – "בדוקי". ואמרינן בגמרא (עד). מאי "בדוקי"? – שבודקין את אמו ואומרת לכשר נבעלתי – נאמנת. ומבואר שם שאף ברוב פסולים אצלה נאמנת להכשיר ואמר רבא הלכה כאבא שאול.

וכן פסק הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק טו הלכה יא):

פנויה שנתעברה מזנות, אמרו לה מהו העובר הזה או הילוד הזה? אם אמרה בן כשר הוא ולישראל נבעלתי, הרי זו נאמנת והבן כשר, ואף על פי שרוב העיר שזנתה בה פסולים. ואם לא נבדקה אמו [...] או שאמרה לפלוני הממזר נבעלתי או לפלוני הנתין, אפילו אותו פלוני מודה שהוא ממנו – הרי זה הילוד ספק ממזר, כשם שזינתה עם זה שהודה לה כך זינתה עם אחר.