בירור יוחסין - בעל הטוען שהבת שנולדה מיד אחר הגירושין אינה ממנו

בפנינו בקשת המבקשת להתיר לה לבוא בקהל

הופיעו בפנינו האם ובעלה הגרוש וכן בא כוח היועץ המשפטי לממשלה למתן היתר נישואין לבת הקטינה ל' שכן לדברי הבעל, הבת אינה ממנו ולדבריו עולה חשש של ממזרות לבת הנ"ל.

ונקדים ונאמר, הצדדים נישאו ביום כ"ט בכסלו תשנ"ה (1 בדצמבר 1994) והתגרשו ביום כ"ז בשבט תשע"ד (28 בינואר 2014) הבת ל' נולדה בכ' באייר תשע"ד (20 במאי 2014) - כשלושה חודשים לאחר הגירושין. כמו כן האם ילידת אתיופיה, נולדה בשנת 1973 ועלתה לארץ בשנת 1982 ואף עברה גיור בארץ. הנישואין של הצדדים היו בבית משפחת הבעל ונרשמו ברבנות ח'. הרב המקדש היה הרב ח' כמו כן מצורף בתיק העתק הכתובה ובו חתומים שני עדים, הרב המקדש ח' והעד השני חב'.

התקיימו שלשה דיונים כאשר הדיון הראשון ביום כ' בסיון תשע"ד (18 ביוני 2014) התקיים בפני הרכב אחר, ובהרכב היוחסין התקיימו שני דיונים נוספים ביום י"ד באייר תשע"ו (22 במאי 2016) וביום י"ט בחשוון תשע"ז (20 בנובמבר 2016). כמו כן הוגשו לבית הדין: תסקיר - תגובת האם. תסקיר - מטעם אגף הרווחה בעירית ח' מיום ט' באייר תשע"ו (17 במאי 2016). עמדה סופית - מטעם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מיום ה-28 לחודש הנ"ל.

תיאור העובדות

כאמור הבת נולדה כשלושה חודשים אחר הגירושין כאשר הבעל מכחיש את אבהותו שכן לדבריו ההיריון אינו ממנו אלא מגבר אחר שהייתה בקשר אתו עוד טרם הגירושין, וזה זמן רב שהם פרודים. יש להקדים שככלל ישנה הכחשה גורפת בין טענות הצדדים בדברים המהותיים המהווים השלכה לכשרותה של הבת ונפרט את ההכחשות אחת לאחת. א. קיום יחסי אישות בזמן תקופת הפירוד - לדברי הבעל מאז שנת 2011 הם חיים בנפרד לא נפגשו ולא דיברו במהלך כל אותם שנים למעט פעם אחת כאשר ראו זה את זה בבניין ההוצאה לפועל. כמו כן ידוע לו שבמהלך תקופת הפירוד היא קיימה מערכת יחסים עם שלשה גברים ואף מציין שם אחד מהם - ל'. מאידך לדברי האישה הבעל כפה עליה יחסי אישות גם בזמן שהיו פרודים, אמנם אינה זוכרת במדויק את התאריך, אך מציינת שבכלל בשנים 2013-2012 קיימו יחסי אישות מידי פעם. היא אינה מעוניינת להרחיב בעניין הקשרים הזוגיים שהיו לה בתקופה זו עם גברים אחרים. אמנם האישה מודה שהגבר ל' הוא ידיד שלה אך מכחישה שקיימה עמו יחסי אישות. ב. טבעת הקידושין - לדברי הבעל הטבעת הייתה שלו ולדברי האישה היא שקנתה את הטבעת לבעלה מכספה האישי. ג. עדי הקידושין - לדברי הבעל העדים היו כשרים אך אינו זוכר במדויק את שמותם ולדברי האישה העדים היו הרב ח' שהיה גם מסדר הקידושין והעד השני הוא חב'. כמו כן ציינה שהעד חב' הוא קרוב משפחה של הבעל, שכן אשת העד היא בת דודה של החתן (אבי החתן ואבי אשת העד אחים). ד. מספר הנוכחים בטקס הנישואין - לדברי הבעל היו כשבעים קרובים ולדברי האישה כעשרים איש. ובתסקיר אחר לדברי האישה נכחו מעט מאוד מקרובי המשפחה, לא היו מנין גברים, ובתסקיר אחר - הטקס נערך בכמות מצומצמת שבו נכחו רק קרובי משפחה.

דיון והכרעה

בבואנו לדון בכשרותה של הבת לאור הטענות הנ"ל ראשית אומר שלא ניתן לפסול את הקידושין בטענה שהטבעת כלל לא הייתה של הבעל, שהרי בדבר זה יש הכחשה בין הבעל לאישה ואין עדים על הדבר ואם כן לא ניתן להוכיח שהטבעת לא היתה של המקדש. זאת ועוד, אף לדברי האישה יש לכאורה לקיים את הקידושין, שהרי היא נתנה את הטבעת לבעלה על מנת לקדש אותה ומסתמא נתנה לו זאת במתנה גמורה כדי שיוכל לקדש אותה בטבעת זו על פי דין. עיין בזה במאמרו של הרה"ג זאב ליטקה שליט"א (הודפס בספרו פסקי דין סי' כ"ב).

כמו כן לא ניתן להכשיר את הבת על פי הכלל שרוב בעילות אחר הבעל, שהרי הבעל ניצב בפנינו וטוען שבכל אותה תקופה שהיא נכנסה להריון ועוד זמן רב קודם לכן לא היו ביניהם יחסי אישות והרי ההלכה היא שהאב נאמן לומר שהבן אינו ממנו, כמבואר כל זה בשולחן ערוך אבן העזר סימן ד' סעיף כ"ט.

אמנם יש מקום למצוא פתח נרחב להכשיר את הבת הואיל ויש פקפוק רב בכשרות הקידושין ונציע הדברים.

כאמור לעיל התברר לבית הדין ואף הבעל הודה בדבר לבסוף, שעד הקידושין חב' שאף חתם בכתובה הוא קרוב משפחה של הבעל, שכן אשת העד היא בת דודתו של החתן [אבי אשת העד ואבי החתן אחים] ואף העד עצמו הופיע בבית הדין והעיד כן בפנינו, ולפי ההלכה שנציין להלן העד הינו פסול מדין "קרוב" והגדרתו בהלכה הוא "שני בשני באחד בעל כאשתו" ומקבל את דין אשתו מדין בעל כאשתו.

א. עד פסול-שני בשני באחד בעל כאשתו

במשנה (סנהדרין כז:) נמנו כל אותם קרובים הפסולים להעיד לקרוביהם, וכך פסק השולחן ערוך להלכה (חושן משפט סימן ל"ג סעיף ב'):

אלו הם הפסולים: האחים, זה עם זה, בין מן האם בין מן האב, הרי הם ראשון בראשון, ובניהם זה עם זה שני בשני, ובני בניהם זה עם זה שלישי בשלישי. ולעולם שלישי בראשון, כשר, ואין צריך לומר שלישי בשני. אבל שני בשני, ואין צריך לומר שני בראשון, שניהם פסולים.

ושם (סעיף ג') פסק:

כל אישה שאתה פסול לה, אתה פסול לבעלה, שהבעל כאשתו. וכל בעל שאתה פסול לו, כך אתה פסול לאשתו, שהאישה כבעלה.

אם כן במקרה שלפנינו שהבעל הוא בן דוד של אשת העד, ועם בת דודתו הוא שני בשני, ואף בעלה פסול להעיד לו שהבעל הרי הוא כאשתו, ונמצא שהעד קרוב אליו בקרבה הפוסלת.