בג"ץ 1247/15 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח' נ' שירות בתי הסוהר

עתירה למתן צו על תנאי

השופט י' דנציגר:

1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המופנה כלפי שירות בתי הסוהר, המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יאשר להוצאת עיתון הארץ בע"מ ולעיתונאי גידי וייץ (להלן ביחד: עיתון הארץ או העיתון) לראיין את האסיר מרואן ברגותי (להלן: ברגותי).

2. ביום 20.10.2014 פנה העיתונאי גידי וייץ לדוברת שירות בתי הסוהר בבקשה לאשר לו לראיין את ברגותי, מבכירי תנועת הפת"ח המרצה עונש מאסר ממושך בישראל. במסגרת תשובתה מיום 8.12.2014 מסרה דוברת שירות בתי הסוהר כי לא ניתן להיעתר לבקשה, וזאת "בין היתר בשל התנהגותו במישור הגלוי והחסוי בבית הסוהר ובשל עמדת גורמי הביטחון".

3. ביום 18.2.2015, בעקבות תשובת שירות בתי הסוהר, הגיש עיתון הארץ את העתירה דנן. את עתירתו מבקש העיתון לבסס על העניין הציבורי הרב הקיים, לשיטתו, בקיום ראיון עם ברגותי, שהוא כטענת העיתון "מהחשובים שבמנהיגים הפלסטיניים", שדעותיו משפיעות על הרחוב הערבי הן בעבר והן בהווה. עוד מפנה עיתון הארץ לעניין הרב שקיים, לטענתו, סביב ההליך הפלילי שהתנהל בעניינו של ברגותי – החל מכתב האישום החמור שייחס לו שותפות, ארגון וביצוע של פעולות טרור כנגד מטרות ישראליות במהלך האינתיפאדה השנייה; דרך כפירתו של ברגותי בסמכותו של בית המשפט לדון בעניינו; וכלה בהרשעתו בביצוע ארבעה פיגועים ובגזר הדין שהושת עליו, הכולל בין היתר חמישה מאסרי עולם מצטברים. לטענת העיתון, דווקא בעת הזו – על רקע קריאות מימין ומשמאל לפתרונות "הסוגיה הפלסטינית" – לציבור בישראל יש אינטרס רב בשמיעת דעותיו של מנהיג בכיר מן הצד השני. עוד נטען כי קיומו של ראיון עם ברגותי יפתח שיח דמוקרטי ראוי ויועיל לתושבי המדינה בגיבוש עמדתם הפוליטית. לאור כל אלו, טוען העיתון כי לא זאת בלבד שהחלטת שירות בתי הסוהר אינה החלטה מנומקת, אלא שהיא גם בלתי סבירה באופן קיצוני ואף פוגעת בצורה לא מידתית בזכות הציבור לדעת.

4. ביום 7.9.2015 הגיש שירות בתי הסוהר את תגובתו לעתירה. בתמצית ייאמר כי לטענתו, דין העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופה. אשר לדחיית העתירה על הסף; לטענת שירות בתי הסוהר, דרך המלך לקיום הראיון היא דווקא הגשת עתירת אסיר על ידי ברגותי עצמו. משמעות הדבר היא כי בנסיבות העניין מתקיימות שתי עילות סף השזורות זו בזו – קיומו של סעד חלופי בדמות עתירת אסיר, לצד אי-צירוף משיב רלוונטי, הלא הוא ברגותי עצמו. אשר לגוף העתירה; נטען כי לעותרים אין כל זכות לבוא בשערי בית הסוהר לצורך קיום ריאיון עם ברגותי. זאת ועוד, נמסר כי משברגותי משמש כאחד מראשי כלואי הפת"ח בכלא, ומשהיה מעורב בארגון צעדי מחאה אקטיביים נגד שירות בתי הסוהר – לרבות שביתות רעב והעברת מסרים הקוראים לאלימות – קיים חשש כי קיום הראיון יפגע בביטחון המדינה.

5. בהחלטתנו מיום 17.9.2015, שניתנה לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הורינו לעיתון הארץ לצרף את ברגותי כמשיב לעתירה. תכליתה של הוראת הצירוף היתה לאפשר לבית המשפט ללמוד באופן בלתי אמצעי על עמדתו של ברגותי לעניין בקשת העיתון ולעניין האפשרות שיפנה באופן אישי לשירות בתי הסוהר לאישור הראיון בהתאם לנוהל הקבוע בפקודת נציבות שב"ס 04.42.01, שעודכנה ביום 30.9.2014 (להלן: פקודת הנציבות).
6. ביום 20.10.2015 הודיע עיתון הארץ כי צירף את ברגותי כמשיב לעתירה. ביום 10.11.2015 הגיש ברגותי, באמצעות העיתון, הודעה בה הוא מבקש לאפשר את קיום הראיון עמו. בהחלטתנו מיום 13.12.2015 קבענו כי בנסיבות העניין יש לראות בהודעתו של ברגותי משום בקשה לפרסום דבריו בכלי התקשורת בהתאם לנוהל הקבוע בפקודת הנציבות. עוד ביקשנו לקבל את החלטת עמדת בתי הסוהר ביחס לבקשתו של ברגותי.

7. בהחלטתה מיום 13.1.2016, דחתה ראש מחלקת תקשורת והסברה בשירות בתי הסוהר את בקשתו של ברגותי. החלטה זו התבססה על ארבעה שיקולים מרכזיים. ראשית, העובדה שברגותי לא פירט את מטרת הראיון, חרף האמור בסעיף 5 לפקודת הנציבות. שנית, קיומו של מידע הקושר את ברגותי למעורבות שלילית בנעשה בין כותלי בית הכלא. שלישית, עמדת גורמי המודיעין והביטחון שלפיה קיום הראיון עלול לפגוע בביטחון המדינה. רביעית, העובדה שטרם התקבלה תגובת נפגעי העבירה לבקשה להתראיין. על רקע החלטה זו, הודיע שירות בתי הסוהר ביום 14.1.2016 כי הוא דבק בטענתו לפיה דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פניית ברגותי בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. בתוך כך הדגיש שירות בתי הסוהר כי ברגותי אינו שונה מכל אסיר אחר המבקש להתראיין ולפרסם את דבריו בכלי התקשורת, ועל כן יש לבכר את בירור העניין באמצעות המסלול הקבוע בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר) על פני בירור לפני בית המשפט הגבוה לצדק. בתגובתו מיום 4.2.2016 טוען עיתון הארץ כי ככל שקיים בנסיבות העניין "סעד חלופי", הרי שהוא עומד אך ורק לזכות ברגותי, וכי אין לעיתון כל חלופה פרט לעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. ממילא, כך נטען, אין מקום לדרוש מצד שלישי להיהפך לעותר בעל כורחו, ומקל וחומר שאין למחוק עתירה של עותר לגיטימי המציג עילה לגיטימית על הסף בנסיבות אלה.

8. בהחלטתנו מיום 11.2.2016 התבקש ברגותי להודיע האם בכוונתו להגיש עתירת אסיר על רקע דחיית בקשתו. בהודעה שהגיש ברגותי ביום 18.2.2016, באמצעות עו"ד אליאס סבג המשמש לו "איש קשר", הודיע הלה כי אין בכוותו להגיש עתירת אסיר בעניין הראיון. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 6.3.2016 שבו הצדדים על עמדותיהם.