בימ"ש מחוזי נצרת, אב"ד ש' אסתר הלמן: דחיית ערעור של רועי צאן על קנסות לפי פקודת ביזיון בית המשפט

השופטת אסתר הלמן, אב"ד: 

1. זהו ערעור על החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, לכוף על המערערים ביצוען של החלטות שניתנו במסגרת בקשות למתן סעד זמני בתובענה המתנהלת כנגדם, באמצעות קנס.

הרקע:

2. המשיב מס' 1, מר יהודה מרמור, (להלן: "מרמור"), הגיש תביעה (ת"א 15070-03-09 ) לסילוק יד ולמתן צו מניעה קבוע, כנגד המערערים, נאיף ובשיר חוסיין (להלן: "המערערים"). המחלוקת עליה נסובה התובענה נוגעת לשטחי רעיה באזור שמורת הטבע "מצפה אילות" (להלן: "השמורה").

3. בכתב התביעה טען מרמור, כי בהתאם להסכם עם מנהל מקרקעי ישראל, הוא קיבל הרשאה לרעות בשטחים מושא המחלוקת ולמרות זאת המערערים פולשים אליהם, משתמשים בשטחי המרעה, כשהם מחבלים בגדרות ומשחררים את הבקר שלהם לרעות בתחום שטח המרעה שלו, תוך גרימת נזק לעדר שבבעלותו. במהלך ניהול ההליך ניתנו לבקשת מרמור צווי מניעה זמניים, שאסרו על המערערים לרעות בשטחי המרעה ושהיקפם השתנה מעת לעת.

4. 4. ביום 25.3.09 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שאסר על המערערים לרעות בשטחי המרעה שהוקצו למרמור, על פי הסכמים עם מנהל מקרקעי ישראל. לאחר דיון במעמד הצדדים, שהתקיים ביום 07/04/09, צמצם בית המשפט קמא (כב' השופטת ר. נדאף), את היקף השטח האסור וקבע כי למען האיזון ונוכח טיעוני המערערים, הם רשאים להמשיך לרעות את עדר הבקר שלהם בשטח שברדיוס 200 דונם, סביב המעיין באזור אילות או מצפה אילות. בית המשפט קמא קבע ישיבת המשך, אליה הורה לזמן את נציגי מנהל מקרקעי ישראל, קק"ל ומשרד החקלאות.

5. 5. נוכח החלטה זו הגישה הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן: "הרשות"), בקשה להציג בפני בית המשפט את התייחסותה להחלטה, בהתחשב בכך שהשטח שהוקצה במסגרת ההחלטה לרעיה על ידי המערערים מצוי בתוך שמורת טבע.

6. בישיבה שהתקיימה ביום 18/01/10, אליה זומן, על פי החלטת בית המשפט גם נציג הרשות, נחקרו התובע - מרמור, ונציג הרשות. בעקבות דיון זה ניתנה ביום 04/02/10 החלטה, שעניינה, לפי המתואר בה, בקשת הרשות לבטל את ההחלטה מיום 07/04/09 (שהתירה למעשה למערערים לרעות בשטח השמורה).

7. 7. בהחלטה מיום 04/02/10 נעתר בית המשפט לבקשת הרשות וקבע (בסעיף 14 להחלטה):