בימ"ש מחוזי מרכז דחה את עתירתו של רוצח הנער דני כץ ז"ל לשחררו על תנאי לאחר שריצה 29 שנות מאסר מתוך 30

1. לפנינו עתירה על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 3/1/16 שדחתה את בקשת העותר, שמרצה 30 שנות מאסר עולם קצוב בגין קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם רצח ורצח של הנער דני כץ ז"ל, לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית השיקומית של רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו (ראה נספח ו' לעתירה), לאחר שריצה 29 שנות מאסר.

החלטת הוועדה נושא העתירה

1. בפתח החלטתה הביאה הוועדה את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו של העותר, את החלטת הוועדה מיום 7/12/09 שדחתה את בקשת העותר ושותפיו לרצח, לשחרור על תנאי ואת החלטת הוועדה מיום 30/12/14 לקיים דיון חוזר בהחלטה הנ"ל (ראה סעיפים 1-3 להחלטה).

2. הוועדה קבעה שעל מי שנידון למאסר בשל עבירה פלילית לרצות את מלוא תקופת מאסרו ואין לו זכות קנויה לקיצור עונשו. על הוועדה, בבואה להחליט אם לשחרר אסיר על תנאי, לשקול את הסיכון שצפוי משחרורו, את הסיכויים לשיקומו ואת התנהגותו במהלך מאסרו.

            הוועדה הפנתה להוראות סעיף 10(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר (להלן: "החוק"), שקובע תנאי נוסף שעל אסיר עולם לעמוד בו לצורך שחרורו המוקדם, והוא האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה, ולסעיף 10(א) לחוק, שאינו ייחודי לאסירי עולם, בדבר פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, אכיפת החוק ובהרתעת הרבים.

3. בסעיף 6 להחלטת הוועדה היא הביאה נתונים מתוך מסמכים שהוצגו בפניה בפנינו כדלקמן:

א.        בדו"ח סוציאלי שנערך ביום 20/11/14 נכתב שבשנת 2011 העותר השתתף בהצלחה בקבוצת "אבני דרך", ובהמשך השתתף בהצלחה בקבוצה טיפולית "צעדים לחיים". בחודש יולי 2013 שולב העותר בשיקום קבוצתי בכלא חרמון והועסק במפעל "שטראוס" לשביעות רצון מעסיקיו.

ב.         בעדכון גורמי הטיפול מימים 30/7/15 ו-3/11/15 נכתב שביום 30/7/15 העותר שולב באגף השיקום הפרטני בכלא השרון, הוא מתפקד לשביעות רצון מעסיקיו וגורמי השיקום סבורים שהעותר זקוק לתקופה נוספת של המשך טיפול ושיקום במסגרת שיקום פרטני.