בימ"ש למשפחה נצרת, סג"נ אסף זגורי: שינויים בצוואה הדדית לאחר מות אחד הצדדים

א.        פתח דבר:

הורים שהינם בני זוג עורכים בחייהם צוואה הדדית על גבי מסמך אחד וקובעים בה, כי עם פטירת אחד מהם יעבור הרכוש לבן הזוג הנותר בחיים ולאחר פטירתו של זה יעבור החלק הארי של רכושם שהינו משק חקלאי לבתם. אלא שלמרבה הצער ולאחר פטירת האב וכאשר האם עודה בחיים נרצחה בתם בידי בעלה והכל בשעה שהיא הזוכה על פי הצוואה במשק החקלאי של המנוחים. חולפים חודשים ספורים והאם המנוחה משנה מהוראות הצוואה ההדדית באופן שבו היא מורישה הזכויות באותו המשק לנכדה אחרת שאינה הבת המנוחה (או ילדיה/יורשיה על פי דין). חלוקים הצדדים, כיצד יש לפעול בנסיבות שנוצרו. המחלוקת מצריכה דיון. הדיון מצריך פרשנות ומענה למספר שאלות יסוד:

האם הנחלה היא חלק מעזבון המנוחים וכיצד ניתן אם בכלל להחיל הוראות הצוואה עליה?

האם בצוואה ההדדית חסר או שתיקה שמשמעותה הסדר שלילי או שמא נפלה בה טעות? אם מדובר בחסר, כיצד יושלם? האם באמצעות ההסדר שנקבע בחוק הירושה בעניין יורש אחרי יורש?

האם בנסיבות אלו, יכולה הייתה המנוחה לערוך צוואה מאוחרת יותר ללא "הודעת הסתלקות" מחלקה על פי הצוואה ההדדית? וכפועל יוצא מכל אלה, איזו צוואה תקוים?

ב.         רקע עובדתי רלבנטי:

1. המנוחים צ.פ. ומ.פ. ז"ל (להלן: "המנוחים" ו/או "ההורים" וכל אחד לחוד ייקרא "המנוח" או "המנוחה" בהתאמה) נישאו בשנת 1949 ונולדו להם 3 בנות: א.א., ד.ג. ומ.ק. ז"ל.

2. המנוחים רשומים כבעלי מלוא הזכויות במשק חקלאי מס' ***במושב *** והתגוררו שם כל חייהם (להלן: "הנחלה" ו/או "המשק"). בשטח הנחלה ניצבים להם שני בתי מגורים המהווים יחידות מגורים נפרדות לחלוטין, כאשר אחת מהן מושכרת נכון להיום לצדדי ג'.

3. המנוחים ערכו צוואה הדדית ביום 30/4/2006 במשרדו של ב"כ דאז, עוה"ד *** (להלן: "הצוואה ההדדית") במסגרתה קבעו, כי בתם, הגב' מ.ק. ז"ל, תקבל לבדה מלוא הזכויות בנחלה ובלבד שתטפל ותסעד את אחותה גב' א.א. עד אחרית ימיה. כן נקבע, כי לבת א.א. ניתנה רשות מראש לבנות בית על מקרקעי הנחלה ככל שנהלי רשות מקרקעי ישראל מאפשרים זאת.

4. לצורך ההתרשמות, ההתייחסות ופרשנות הצוואה ההדדית כמבואר בהמשך פסק הדין אצטט חלקיה העיקריים של הצוואה ההדדית:

"אנו הח"מ:    פ.מ. ת.ז...

                          פ.צ. ת.ז....