בילינג נ' פוקס

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובע להחזר אגרה, פסיקת הוצאות נגד הנתבעת ומחיקת התביעה.

עסקינן בבקשה לאכיפת פסק חוץ. התובע טוען כי תבע את הנתבעת בבית משפט במדינת ניו יורק, וכי זכה בתביעתו. ביום 16.6.2008 הוא ביקש לאכוף בישראל את פסק הדין. לדבריו, בעקבות פתיחת ההליך בישראל, פנתה הנתבעת בהליכים בניו יורק במטרה לבטל את פסק הדין, אך בסופו של דבר פסק הדין הושב על כנו וביום 20.11.2008 הוסרה המניעה לאכיפתו בישראל. כעבור שלושים יום פרעה הנתבעת את חובה, ועל כן התייתר הצורך בהליך הנוכחי. יחד עם זאת, התובע טוען כי הוא זכאי להוצאות משפט שכן רק בזכות הליכי האכיפה בישראל, פרעה הנתבעת את חובה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה, לטענתה, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין וכבר מטעם זה דינה להדחות. בנוסף, פסק הדין שהתובע ביקש את אכיפתו בישראל לא היה חלוט, כנדרש לפי החוק, וממילא התובע לא היה זכאי לאכוף אותו בישראל.

הואיל והתובע אינו מעוניין כעת בבירור התביעה לאכיפה, משום שהחוב המגיע לו כבר שולם, יש למחוק את ההליך.

יחד עם זאת, בצדק טוענת הנתבעת כי הבקשה לפסיקת הוצאות אינה נתמכת בתצהיר כדין וכבר מטעם זה דינה להדחות. אכן, לבקשה צורף מסמך הנחזה להיות תצהיר, אלא שכעולה ממנו, המצהיר הוזהר טלפונית ולא חתם על התצהיר בנוכחות מי שאימת את התצהיר. על כן, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין. יתר על כן, התובע גם לא התייצב לדיון שנקבע בבקשה, כך שהפגם של העדר תצהיר כדין לא נרפא. אין המדובר בפגם של מה בכך, שכן ישנה מחלוקת עובדתית בשאלה האם פסק הדין שניתן במדינת ניו יורק היה חלוט אם לאו, דבר שהוא תנאי לאכיפתו בישראל לפי חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958. הנתבעת טרחה והגישה תצהיר ובו טענה כי פסק הדין לא היה חלוט בעת שהוגשה הבקשה לאכיפתו בישראל, ולכן ההליך בישראל היה הליך מוקדם. טענה עובדתית זו לא נסתרה.

אשר על כן, התובענה נמחקת. התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ (הנתבעת הגיעה לארץ במיוחד לצורך הדיון), ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

הואיל והתובע לא זימן את הפרקליטות לדיון, כפי שהיה עליו לעשות לפי החלטה מיום 12.7.2009, לא ניתן להיזקק לבקשה להחזר אגרה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תש"ע, 01 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: