בילום נכסים נ' BROOKS ואח'

החלטה

כללי:

לפני בקשת הנתבעים 2-4 ,לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות.

המבקשים עותרים לחיוב בהפקדת ערובה בסכום של 100,000 ₪ לכל הפחות.

הבקשה:

המבקשים מציינים כי עסקינן בתביעה אשר הוגשה ביום 27/11/06 לקבלת סעד כספי בסכום של 787,630 ₪.

המבקשים סבורים, כי מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים וכי העובדה שהמשיבה הינה חברה שאינה אישיות משפטית בשר ודם, עומדת לה לרועץ.

המבקשים מפנים להוראות תקנה 519 לתקסד"א תשמ"ד – 1984, וכן להוראות סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט – 1999. סבורים הם כי במישור המשפטי, הואיל ומדובר בתובעת שהיא חברה בע"מ, התקיימו הוראות הדינים האמורים, ויש מקום לחייב בהפקדת ערובה.

לגופו של תיק מוסיפים המבקשים, כי המשיבה נמנעה מלציין את כתובתה בכתב התביעה, ואזכרה את מענו של בא כוחה בלבד, דבר אשר מעורר חשש כי לא יעלה ביד הנתבעים לגבות את הוצאותיהם במידה ותידחה התביעה.

במישור של סיכויי התביעה, טוענים המבקשים כי זוהי תביעה קלושה, תביעת סרק מחוסרת עילה כלפיהם.

המבקשים אינם צד לחוזה נשוא ההליך, לגביו נטענת הפרה. עוולת התרמית הנטענת כלפי המבקשים וכן טענות בדבר הטעייה, חוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט, הן טענות המצריכות פירוט מיוחד, ונטל ההוכחה בגינן כבד במיוחד.

המבקשים סבורים, כי בענייננו נראה שהמשיבה לא תוכל להרים את הנטל. במיוחד כי לאור התנהלותה, דומה שזנחה את תביעתה כנגד הנתבעת העיקרית, היא הנתבעת 1, אשר עימה נחתם החוזה נשוא התביעה.

אשר לסכום הערובה המבוקש, נפסק כי יש לגזור את שיעור הערובה מתוך שיעור ההוצאות הצפויות להיפסק, שהרי לכך נועדה הערובה.

סכום התביעה גבוה, ובצירוף מע"מ הוא מגיע כדי 917,589 ₪.

ההליך הוא מורכב, והדין החל בו הוא הדין הצ'כי, דבר שייקר את ההליכים, ויצריך העדת מומחים לדין הצ'כי.

התביעה מתייחסת לאירועים שאירעו לפני למעלה מ-6 שנים ויש קושי ראייתי המיתרגם לעלות כספית.

המבקשים שילמו לפרקליטם שכ"ט גבוה, והם זכאים כי תובטחנה הוצאותיהם הריאליות.

מכאן הבקשה.

עמדת התובעת/משיבה:

המשיבה גורסת, כי הבקשה מטרתה למנוע בירור ההליך ולא הבטחת ההוצאות.