בייצר נ' מיכאילוב ואח'

פסק דין

1.התובעת רכשה מהנתבעים - שהנם אחים המנהלים עסק שבו נמכרים בין היתר מכשירי טלפון חכמים, מכשיר "אייפון" מדגם 4, כשנה עובר להגשת התביעה, בסכום של 2900 ₪, והיא תובעת בתביעתה זו, פיצוי בסך של 6500 ₪, מאחר ולטענתה נתגלה כי המכשיר אינו חדש, יוצר זמן רב מאד לפני רכישתו, עבר חידוש ובוצעו בו שיפורים ושדרוגים המעידים כי המדובר במכשיר משומש. עוד נטען על ידי התובעת כי במכשיר נתגלו תקלות רבות שפגעו באיכות השימוש המצופה ממכשיר חדש דוגמת המכשיר שרכשה.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו בין היתר כי אכן התובעת פנתה אליהם והעלתה טענות בפניהם לגבי איכות וטיב המכשיר, והם אישרו כי אכן המכשיר שהתובעת הביאה לבדיקה הנו מכשיר שאינו בנתונים, בטיב ובאיכות של המכשיר שנמכר לה והוא אף אינו תואם את פרטי הזיהוי של הטלפון המצוין במסמכי רכישת המכשיר- עד כדי חשש שקינן בליבם כי אין זה המכשיר אשר נמכר לתובעת. יחד עם זאת, הנתבעים הודיעו לתובעת כי הם מוכנים לפצותה בכך שינתן לה מכשיר מסוג "אייפון 4 s". לטענת הנתבעים התובעת עמדה על כך שהיא תקבל "אייפון" דגם 5 כפיצוי.

בדיון שנערך לפניי חזרו הנתבעים והציעו כי יחליפו את המכשיר שברשות התובעת במכשיר אחר מדגם 4s ללא תוספת תשלום כלשהי, תוך שהם מדגישים כי הדבר מוצע לפנים משורת הדין ומבלי להודות בטענות התובעת. אולם, התובעת, לאחר שהתייעצה עם אמה שנכחה בדיון, הייתה מוכנה לקבל מכשיר חדש מהנתבעים, כמוצע על ידם, בתנאי כי זה המצוי ברשותה כעת- יישאר בידיה ולא יוחזר לנתבעים. התובעת טענה כי היא מבקשת להשאיר את הטלפון שברשותה אצלה, מאחר ואי אפשר להעביר ממנו נתונים, שיש להם ערך רגשי עבורה, ללא חשש שימחקו.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן אנמק את קביעתי.

4.לא היה חולק כי המכשיר אשר מצוי בידי התובעת אינו תואם את נתוני המכשיר שהוסכם על רכישתו מהנתבעים, כפי שאף מפורט על ידי הנתבעים עצמם. המכשיר שהתובעת הייתה אמורה לקבל מהנתבעים הנו "אייפון לבן" חדש ולא "שחור" מחודש שצבעו הלבן אנו מקורי. המספר המזהה של המכשיר הוא אחר ממה שצוין במסמכי הרכישה, ונראה כי הטלפון הנו ישן. לא הוברר מניין נבעה חוסר ההתאמה בין המכשיר שהתובעת רכשה מהנתבעים לבין המכשיר שסופק לה בפועל, האם הדבר מקורו בנתבעים או מגורם אחר כגון הספק אשר ממנו רוכשים הנתבעים את המכשירים וכו', בהקשר זה טענו הנתבעים כי הם מוכרים מכשירים חדשים מ"האריזה" וכלל אינם עוסקים במכשירים מחודשים- אולם לסוגיה זו אין חשיבות כלל, שכן זכותה של התובעת לקבל את המוצר אשר היא רכשה בנתונים, באיכות ובטיב שהוסכמו.

5.אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי המכשיר אשר התובעת הציגה בפניהם, אינו המכשיר שנרכש על ידה מהנתבעים. אני מקבל את גרסת התובעת כי המכשיר שתואר על ידה, ואשר הוצג על ידה לנתבעים לפני הגשת התביעה לבית המשפט, הוא הוא המכשיר שנרכש על ידה מהנתבעים. עובדה זו עלתה גם מדברים שהושמעו לי על ידי התובעת משיחה עם הנתבעים שהוקלטה על ידה.

6.בכתב התביעה טענה התובעת לפיצוי בסך של 6500 ₪, בגין עוגמת הנפש, העלבונות שהיא ספגה מהנתבעים לטענתה וכן עלות מכשיר חדש ורכיבים נוספים. ברי כי לאור המתואר לעיל, יש לפצות את התובעת, אולם בפיצוי שיש לקבוע יש לקחת בחשבון כי בידי התובעת נותר מכשיר, שאמנם הוא מחודש והיו בו תקלות, אולם יש לו ערך כלשהו. בהקשר זה אין חולק על כך כי המכשיר פועל והתובעת עושה בו שימוש. עובדה היא כי במהלך ההפסקה בדיון, משנדברו הצדדים להגיע להסכמות, הקליטה התובעת את הנתבעים במכשיר והשמיעה לי את ההקלטה, ועובדה היא כי התובעת לא הסכימה לקבל טלפון חדש מהנתבעים מבלי לוותר על המכשיר שברשותה.

7.לאחר ששקלתי את כל הנתונים, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 2,500 ₪, שישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: