ביטרן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 8.1.11 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 5.95% בגין פגיעה בשמיעה.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין של כב' השופט יוחנן כהן בתיק ב"ל 2486/09 מיום 20.7.11 בו קבע בסעיף 12 לפסק הדין:

"לסיכום, הנני קובע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתפעל כדלקמן:

א.הוועדה תשלים את מלאכתה ותתייחס לבדיקות שאליהן הפנה המערער:

1. טימפנומטריה ורפלקסים.

2. בדיקת DAE.

 3. בדיקת BERA לסף כולל SNIO.

                       הוועדה תשקול האם יש בבדיקות אלו כדי לשנות מהחלטתה.

ב.הוועדה תשקול בשנית את תחשיב סף השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור בהתאם לבדיקת שמיעה מיום 26/02/2003 תוך התייחסות לתחשיב ה-PTA בבדיקת השמיעה.

ג.הוועדה תדון בטענות המערער בנוגע לטנטון בשים לב כי הטנטון הוכר, ועליה לקבוע את שיעור אחוזי הנכות אשר יש להעניק למערער בגין הטנטון.

ד.הוועדה תנמק קביעתה בנוגע למועד תחולת הנכות. ככל שהוועדה תעמוד על דעתה, תנמק מדוע אין מקום לקבוע את מועד תחולת הנכות לפחות ממועד הגשת התביעה."

3.המערער טוען כי הוועדה התעלמה באופן בוטה מפסק הדין של בית הדין הארצי ומפסק הדין של השופט כהן. לטענתו על הוועדה היה לחשב את סף השמיעה בתדירויות הדיבור ולקבוע נכות בגין טנטון קבוע ולהתייחס לעניין תחולת הנכות.

4.לטענת המערער הוועדה טעתה כאשר בחרה לחשב את הפחתת כושר השמיעה שלו על בסיס בדיקה לא ממוסכת. באשר לטנטון טוען המערער שטעתה הוועדה כאשר קבעה שאין קשר סיבתי בין הטנטון לחשיפה לרעש וטעתה כאשר ייחסה רק 1% לתאונת העבודה.

5.בעניין זה המערער הפנה לפסק דין קודם בעניינו מיום 18.1.05 בו קבע בית הדין:

"הוועדה תתייחס לקביעת בית הדין ולמומחה בית הדין, לפיו הפגיעה בשמיעתו של התובע אינה כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי אלא מחשיפה לרעש בעבודתו של התובע במשך שנים."

ובהמשך. . .

"הוועדה תרשום בפניה את קביעת בית הדין ממנה עולה כי בעיותיו של התובע הן כתוצאה מחשיפה לרעש, קביעה אשר קיבלה אישור המל"ל בהסכמתו לפסק הדין."

6.ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה פעלה על פי פסק הדין מכוחו התכנסה ומילאה אחר הוראותיו. הוועדה התייחסה לכל הבדיקות שעמדו בפניה, לבדיקת טימפונומטריה ורפלקסים, לבדיקת DAE, לבדיקת ברה והתייחסה לבדיקת השמיעה מיום 26.2.03.