ביטון נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הרכב השופטים: י' צלקובניק – סג"נ; י' עדן; ו-ג' גדעון), בעפ"ג 1106-02-17, מיום 28.1.2018. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית משפט השלום באשקלון (כב' השופט א' מאושר – סג"נ), בת"פ 42283-02-13, מיום 28.11.2016; ומיום 31.1.2017.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום באשקלון, המייחס לו, בגדרי שבעה אישומים, "ביצועה של תכנית עבריינית רבת היקף שמטרתה גזילת הקופה הציבורית, תוך ביצוע עבירות רבות", לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), ולפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה). בנוסף למבקש, הועמדו לדין בכתב האישום שתי נאשמות נוספות, החברות "שוי חברה לאנרגיה ודלק בע"מ" (להלן: הנאשמת 2) ו"עין כל האושר בע"מ" (להלן: הנאשמת 3), אותן ניהל המבקש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מחודש פברואר 2011 ועד לחודש דצמבר 2012.

מפרטי האישום הראשון עולה, כי המבקש והנאשמת 2 כללו בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 2, חשבוניות פיקטיביות, בסכום של 557,535,596 ₪, אשר המע"מ בגינן הינו בסך 81,362,091 ₪, חשבוניות אשר נמסרו למבקש ולנאשמת 2 מאדם בשם איתן מלכה (להלן: מלכה). החשבוניות הועברו למלכה מיוסי סויסה, אשר העיד כעד מדינה במשפט (להלן: עד המדינה), ונטען באישום הראשון, כי עד המדינה ערך והפיק את החשבוניות בתמורה לעמלה. בגין החשבוניות הנ"ל לא נמכרה למלכה כל סחורה ולא שולמה ליוסי סויסה כל תמורה, למעט העמלה האמורה. פירוש הדבר, כי החשבוניות הועברו למבקש מבלי שבוצעה לגביהן כל עסקה. המבקש והנאשמת 2 כללו את חשבוניות המס הפיקטיביות הנ"ל בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 2, וניכו את מס התשומות בגינן, במטרה להתחמק מתשלום מע"מ. כמו כן, הם הכינו והחזיקו בפנקסיהם חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה כדין.

           במסגרת האישום הראשון, יוחסו למבקש ולנאשמת 2 העבירות הבאות: ניכוי מס תשומות מבלי שיש בידיו מסמכים בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ (129 עבירות); הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; שימוש במרמה ובתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מע"מ, לפי סעיפים 117(ב)(8) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ (129 עבירות); הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או זיוף פנקסי חשבונות או רשומות במזיד ובכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; ושימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

           האישום השני מייחס למבקש ולנאשמת 3 מעשים דומים ביחס לחשבוניות פיקטיביות בסך 19,483,410 ₪ אשר המע"מ בגינן הינו בסך 2,687,367 ₪. במסגרת האישום השני, יוחסו למבקש ולנאשמת 3 אותן עבירות שפורטו בגדרי האישום הראשון, כאשר ההבדל היחידי בין האישומים מתבטא במספר העבירות, היינו בכך שיוחסו להם 18 עבירות, לפי הסעיפים 117(ב)(5) בצירוף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ו-18 עבירות, לפי הסעיפים 117(ב)(8) יחד עם סעיף 117(ב2)(3).

במסגרת האישומים 7-3 יוחסה  למבקש ולנאשמות 3-2 הוצאת חשבוניות פיקטיביות בשם הנאשמות 3-2 עבור חברות שונות, אשר נרשמו בספרי הנהלת החשבונות של החברות האמורות, חשבוניות אשר נוכו שלא כדין בדיווחיהן למע"מ, ואשר הביאו להתחמקות מתשלומי מס הכנסה ומע"מ. מעובדות האישום השלישי עולה, כי המבקש והנאשמת 2 הוציאו לחברת "תזקיקים" 46 חשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של 122,185,121, אשר המע"מ בגינן הינו בסך 17,164,409 ₪; חברת "תזקיקים" רשמה את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שלה, ניכתה אותן שלא כדין בדיווחיה התקופתיים, ובכך התחמקה מתשלום מע"מ בסכום האמור. במסגרת האישום השלישי, יוחסו למבקש ולנאשמת 2 ביצוע פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ (46 עבירות); ושימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

           מפרטי האישום הרביעי עולה, כי המבקש והנאשמת 2 הוציאו 17 חשבוניות פיקטיביות לחברת "מ.צ.ע.כ." בסכום של 68,630,370 ₪, אשר המע"מ בגינן הינו בסך 9,660,553 ₪, וחברה זו פעלה באופן דומה למעשים המיוחסים לחברת "תזקיקים" במסגרת אישום 4. בגדרי האישום הרביעי יוחסו למבקש ולנאשמת 2 17 עבירות, לפי סעיפים 117(ב1) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ועבירה אחת, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

3. ביום 28.11.2016, הורשעו המבקש והנאשמות 3-2, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות המפורטות בגדרי האישומים 4-1 לכתב האישום, למעט בעבירה אחת שהופחתה מהאישום הראשון ושתי עבירות שהופחתו מהאישום הרביעי, לאור ספק מסוים שעלה בהקשר זה. בית משפט השלום זיכה את המבקש והנאשמות 3-2, מחמת הספק, מביצוע העבירות שיוחסו להם בגדרי האישומים 7-5.