ביטון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ.

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
21234-08-10
15.5.2014
בפני :
מרים אילני

- נגד -
:
שאול ביטוןעל - ידי ב"כ עו"ד אלון אריה
:
מגדל חברה לביטוח בע"מ.על - ידי ב"כ עו"ד שחר נוביק
פסק-דין

פסק דין

מבוא

התובע, יליד 31.1.1984 , נפגע בתאונת דרכים ביום 8.7.2009 בהיותו כבן 25 שנים. אין מחלוקת בשאלת החבות והדיון התמקד בשאלת הנזק.

הנכות הרפואית

לבדיקתו של התובע מונה מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר אמיר השרוני. בחוות דעתו ציין המומחה כי בבדיקה נמצאה הגבלה קלה בטווח תנועת הגב התחתון. כמו כן ציין כי מבדיקת התיעוד הרפואי קודם לתאונה עולה כי התובע סבל מכאבי גב שהחלו בשנת 2005 ונמשכו עד התאונה וכי מבדיקות חוזרות של רופאים שונים עולה כי הגבלת התנועה הקלה שנמצאה לתובע היא מלפני התאונה. המומחה סיכם את חוות דעתו וקבע כי לא נגרמה לתובע נכות בעקבות התאונה.

התובע שלח שאלות הבהרה למומחה שהבהיר כי אין בתיעוד רפואי נוסף שהוצג לו כדי להצביע על החמרה בעקבות התאונה.

המומחה אף נחקר על חוות דעתו (ההפניות בעדות מתייחסות לפרוטוקול הדיון מיום 6.12.2012). החקירה נסובה על שני עניינים עיקריים. האחד, האם עברו הרפואי של התובע מצביע על נכות קודמת או שמא מדובר במספר מועט של תלונות בשל אירוע נקודתי שחלף. השני, מהי המשמעות של דיווח שמסר התובע לרופא המטפל, בשנת 2005, בו מציין הרופא המטפל כי "לדבריו" (היינו לדברי התובע בפני הרופא המטפל), הוא עבר סי.טי. שנמצא תקין (הבדיקה מאוזכרת בתחילת העמוד השני של חוות הדעת).

נדון תחילה בשאלת עברו הרפואי של התובע. לעניין זה נשאל המומחה האם, 5 פניות לאורתופד, שתיים בשנת 2005 , ושלוש בשנת 2008, נחשבות לעבר רפואי עשיר. המומחה השיב כי (עמ' 2 שו' 1-4): "לבחור צעיר בן 28 לא אמורים להיות בעיות גב תחתון ואילו לתובע ישנם מספר דיווחים על כאבי גב תחתון, שאינם נקודתיים. מעבר לכך בדיווח קופת חולים מ- 23.3.08 כתוב "מספר שנים כאבי גב תחתון" ומכל האמור לעיל עולה הרושם כי לא מדובר באירועים נקודתיים חולפים אלא מקו מתמשך של כאבי גב תחתון והגבלה בתנועות כאבי גב תחתון".

באשר לבדיקת הסי. טי שלכאורה עבר התובע לפני התאונה ושאותה הזכיר בפני הרופא המטפל בשנת 2005, ציין המומחה כי הניח שיש סי.טי אך הוא לא ראה את הבדיקה כמו גם את הפיענוח שלה. המומחה הוסיף כי ככל שזו תוצג לפניו ויתברר כי אכן היתה תקינה, ניתן יהיה לייחס אחוז מסויים מן הנכות שיש לתובע, לתאונה (עמ' 3 שו' 25). בהמשך ציין המומחה כי ככל שלא יימצא סי. טי יש לבחון את מצב התובע לפני ואחרי התאונה על פי הקליניקה שלפיה מדובר בבחור צעיר שסבל מכאבי גב כרוניים לפני התאונה, שהולכים ומדרדרים עם הזמן (עמ' 5 שו' 4-5).

ניסיונות לברר האם התובע עבר בדיקת סי. טי קודם לתאונה לא העלו דבר והמומחה סיכם בחוות דעתו המשלימה כי בהעדר סי.טי המעיד על מצב תקין קודם לתאונה, חוות דעתו נותרת ללא שינוי היינו לא נגרמה לתובע נכות בעקבות התאונה.

התובע חולק על מסקנת המומחה וטוען כי לתובע אין עבר רפואי עשיר אלא תאונה קלה בשנת 2005 ושיקום מלא לאחריו. כמו כן טוען התובע כי הנחת המומחה המבוססת על קיומו של סי. טי נסתרה שכן לא נמצאה בדיקה כזאת ולכן יש לסטות מקביעת המומחה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מקובלת עלי מסקנת המומחה ולפיה לא ניתן לקשור בדרגת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי את הגבלת התנועה שנמצאה לתובע בגב התחתון כמו גם את הכאב, לתאונה. המומחה נתן הסבר מניח את הדעת לכל השאלות שנשאל. גם לאחר שהתברר כי הנחתו הראשונית לפיה התובע עבר בדיקת סי.טי לפני התאונה, לא אומתה (משלא נמצא תיעוד רפואי לכך, למעט מפיו של התובע בפני הרופא המטפל), הסביר המומחה באופן המניח את הדעת כי בהעדר תיעוד לבדיקה זו, יש לבחון את מצב התובע לפי הקליניקה המצביעה על כאב כרוני מתמשך קודם לתאונה, שהלך והחמיר עם השנים.

הנזק

נוכח המסקנה אליה הגעתי בשאלת הקשר הסיבתי הרי שמרבית הנזקים אליהם מתייחס התובע בתצהירו ובסיכומיו אינם רלוונטיים. הנזקים שיש להתייחס אליהם הם: השכר בתקופת ההיעדרות מן העבודה סמוך לתאונה, הנזק הלא ממוני, עזרת הזולת והוצאות.

התובע מציין בתצהיר כי נעדר מן העבודה בסמוך לאחר התאונה, למשך 17 ימים וכי קיבל פיצוי חלקי מן המל"ל . התובע לא צרף תלושי שכר למועד הרלוונטי על מנת להוכיח הפסד בפועל. ייתכן כי המעביד השלים את השכר בתקופה זו ולכן אין לפצות בגינה בהעדר ראיות להפסד בפועל.

באשר ליתר הרכיבים, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה: את תקופת ההיעדרות מן העבודה, את מצבו הרפואי של התובע קודם לתאונה, את חלוף הזמן מאז התאונה וכן את זכאותו לפיצוי עבור עזרת בני המשפחה ועבור הוצאות רפואיות ונסיעה, אני פוסקת לתובע סכום כולל עבור כל הרכיבים הנ"ל, על דרך אמדן, בסך 16,000 ₪.

ניכויי מל"ל

התובע מציין בסיכומיו כי קיבל מענק מן המל"ל בשיעור של 24,691 ₪. סכום זה נבלע בסכום הפיצוי לו זכאי התובע. הצדדים מסכימים כי במקרה כאמור, התובע זכאי ל -25% מן הנזק ולכן על הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,000 ₪.

סיכום

הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך 4,000 ₪. לסכום הנ"ל יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15.34%. כמו-כן, תישא הנתבעת בהוצאות המשפט בהן נשא התובע לרבות הסכום ששולם לצורך החקירה ולצורך השלמת חוות הדעת לאחר החקירה, משמצאתי כי היה מקום לזמן את המומחה לחקירה ללא קשר לתוצאותיה. הסכום ישולם בתוך 30 ימים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>