ביטון נ' צפורי

פסק דין

1.בפני תביעה כספית לפיצויים בגין הפרת זכות יוצרים בגין העתקת מאמר התובע העוסק בבריכות נוי (להלן: "המאמר") ופרסומו באתר האינטרנט של הנתבע.

בכתב התביעה (סעיף 5) נטען כי הנתבע העתיק את המאמר בשיטת "העתק הדבק" מאתר האינטרנט העסקי של התובע אל אתר הנתבע. אולם, בהמשך הסתבר כי המדובר במאמר שפורסם ע"י התובע גם באתר "מאמרים", אתר הפתוח בתנאים הקבועים בו, לשימוש ולהעתקה ע"י הציבור הרחב. התובע טען, כי העתקת המאמר גרמה לירידה במספר הגולשים באתרו ותבע פיצוי סטטוטורי לפי חוק זכויות יוצרים (להלן: "החוק"), ללא הוכחת נזק.

2.לטענת התובע, המאמר הינו יצירה ספרותית, אשר חלה עליה הגנת זכות יוצרים. התובע טען, כי הנתבע העתיק את המאמר לצורך הצגתו באתר האינטרנט שלו, תוך השמטה מגמתית של חלקים המתחייבים ע"פ תנאי השימוש של אתר "מאמרים" והמעידים על יוצר המאמר. כך לדוגמא המאמר הועתק ללא אזכור לכותב המאמר המקורי. התובע צרף חוות דעת מומחה מטעמו (להלן: "מומחה התובע"), על פיה הושמט מהמאמר שהועתק הקרדיט לכותב המאמר, הקישורים לאתר התובע ואף הושמטו מילים מסוימות מהטקסט ושונה סדר הפסקאות. לטענת מומחה התובע, לכל פרסום בדף אינטרנט קיים קוד מקור הכתוב בשפת HTML ואולם קוד המקור באתר הנתבע אינו קוד המקור התואם והמסופק ע"י אתר מאמרים. מכאן, לטענת מומחה התובע, מתבקשת המסקנה שהנתבע עבר על תנאי ההעתק באתר מאמרים.

מומחה התובע ציין את ההבדלים בין 2 קודי המקור באתר הנתבע ובאתר מאמרים וקבע כי אין אפשרות שהנתבע השתמש בגרסת HTML אותה סיפק אתר מאמרים. כן שלל מומחה התובע את האפשרות שהנתבע העתיק את המאמר בשיטת "טקסט פשוט", אשר גם אותה אפשר אתר מאמרים וזאת לאור ההבדלים בין המאמרים בתבליטים ובתווים וכן לאור השמטת פרטים אשר, לטענת מומחה התובע, נועדה לפתור לנתבע את השיבוש שנוצר בעת שהעתיק את המאמר.

3.הנתבע לא הכחיש את עצם העתקת המאמר מאתר מאמרים אלא שלטענתו, אין המדובר ביצירה מקורית כנדרש בחוק לצורך תחולת ההגנה על זכות יוצרים. בנוסף טען הנתבע כי העתקת המאמר בוצעה בהתאם למגבלות ולתנאים שנקבעו באתר מאמרים.

הנתבע הגיש חוות דעת מומחה מטעמו (להלן: "מומחה הנתבע"), על פיה לא ניתן היה להעתיק את המאמר כנטען, אלא תוך מילוי התנאים הקבועים באתר מאמרים ובכלים הנמצאים באתר שם. מומחה הנתבע טען כי ניתן היה להעתיק את המאמר רק באמצעות הכפתור המצוי בתחתית הדף באתר מאמרים, עליו מופיע המשפט "פרסם את המאמר". ע"פ חוות דעת מומחה הנתבע, רק באמצעות האפשרויות שהופיעו באתר מאמרים לאחר לחיצה על אותו כפתור ושהינן: העתקת טקסט נקי ולא מעוצב אך כולל את כל המוטיבים של תנאי הפרסום, או העתקת קוד HTML מעוצב הכולל בתוכו את כל התנאים הנדרשים לשם פרסום באתר אחר, ניתן היה להעתיק ולהדביק את המאמר לאתר אחר.

המומחה ציין כי 2 בדיקות נוספות שערך להעתקת המאמר (באמצעות תכנת גלישה ועיבוד תמלילים), אם באופן שהועתק הדף כולו לרבות חלקי עיצוב וגרפיקה ואם רק להעתקת טקסט המאמר, ללא כותר וללא הטבלה בסופו, הראו שלא ניתן היה להעתיק את המאמר בצורה זו באופן קריא. המומחה הבהיר כי בבדיקה הראשונה התקבל דף מעוות ובבדיקה השניה הוחסרו שורות מעבר ורווחים.

מסקנת מומחה הנתבע הינה לפיכך, כי לא ניתן היה להעתיק את המאמר ככתבו וכלשונו "העתק הדבק" כפי שטען התובע, אלא באמצעות ההוראה – הכלים, באתר מאמרים. אילו היה המאמר מועתק בדרך אחרת כאמור, היה צריך לבצע תיקונים והתאמות שניתן היה לזהותם והתובע היה מציינם בכתב התביעה.

מומחה הנתבע התייחס בחוות דעתו גם לשאלה האם חלה על המאמר הגנת החוק ואולם, סבורתני כי המדובר בשאלה משפטית החורגת מתחום מומחיותו.

דיון:

4.לאחר שעיינתי במסמכים שהגישו הצדדים שמעתי את עדות בנו של התובע – עורך המאמר (להלן: "יהונתן"), את עדות הנתבע ואת עדות מומחי הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

בהתאם להלכה הפסוקה ולכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", על התובע החובה להוכיח תביעתו. בהתאם לנטל זה על התובע להוכיח ראש וראשונה את העובדות המשמשות בסיס לתביעתו ואת אחריות הנתבע הנובעת מאותן עובדות.

וראה בהקשר זה רע"א 3646/98 כ.י.ע ובנין נ. מנהל מע"מ פ"ד נז 4 981:

"נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו".

במקרה דנן ובהתייחס למהות התביעה, היה על התובע להוכיח כי המאמר חוסה תחת הגדרת זכות יוצרים וכי זכותו הופרה ע"י הנתבע. אף שסבורתני כי על המאמר חלה הגנת זכות יוצרים, הרי משהמאמר פורסם ע"י התובע באתר המאפשר העתקתו ללא כל צורך ברשות המפרסם (ראה בחוות דעת מומחה הנתבע, שלא נסתרה בעניין), ומשהנתבע טען כי העתיקו בהתאם לתנאי האתר, חל נטל ההוכחה על התובע להוכיח כי הנתבע לא העתיק את המאמר בהתאם לתנאי הרשות, וראה בעניין זה תא"מ (רשל"צ) 47510-03-11 פי.פי.וי בילינג בע"מ נ. ירון רותם והאזכור שם מתוך ע"א (ת"א) 1987/97:

"בענייננו, טוען הנתבע כי קיבל רשותה של התובעת לעשות שימוש בתוכנה. הנטל להוכיח כי לא ניתנה לנתבע הרשות לעשות שימוש בתוכנה, מוטל על התובעת. בע"א (ת"א) 1987/97 אקו"ם אגודת קומפוזיטורים, מחברים, מול"ים למוזיקה בישראל בע"מ נ. אולמי חאן הדקל בע"מ ואח', [פורסם בנבו] דינים מחוזי כז (1) 99, נפסק כדלקמן:

נטל ההוכחה להראות כי נתקיימו יסודות העילה הקבועה בסעיף 2(3) לחוק זכות יוצרים מוטל על המערערת, לרבות בכל הנוגע ליסוד השלילי הנזכר באותו סעיף דהיינו שהצגת היצירה בציבור, נעשתה "בלא הסכמת בעל זכות יוצרים...".

התובע לא הוכיח את הטענה כי הנתבע העתיק את המאמר שלא בהתאם לתנאי אתר מאמרים. חוות דעת מומחה הנתבע ועדותו נמצאו מהימנים בעיניי ועל פיהם: כל העתקה בדרך הנטענת שלא ע"פ תנאי אתר מאמרים הייתה יוצרת עוות שהתובע יכול היה להציגו.

התובע אשר ניסה לסתור טענה זו הסתמך על טענה לקודי מקור שונים. אולם, הן מעדות יהונתן והן מעדות מומחה הנתבע עולה כי מדובר בקובץ שנשמר על מחשב התובע ולא הודפס ישירות מתיך אתר האינטרנט של הנתבע. ראה בעדות יהונתן (עמ' 5 שורות 19-20), שם הודה כי לא הדפיס את הקוד ישירות מהאינטרנט וכי הייתה לו בחירה אם לשמור או להדפיס ישר והוא בחר לשמור אותו אליו למחשב.