ביטון נ' כהן ואח'

פסק דין

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בעטיה של תאונת דרכים מיום 23.6.13 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 11,351 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה לרבות בשאלת האשם התורם של התובע בנסיבות הללו, ככל שזה מתקיים.

טענות הצדדים ודיון

4) התובע טוען בכתב תביעתו, וכך גם בדיון לפניי, כי עת נסע ברכבו (מונית מסוג סקודה) בכיכר בעיר בית שמש (להלן: "הכיכר"), הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נסע אחורנית ברכבו, באמצע הכיכר, ופגע ברכבו של התובע בחלקו הקדמי. הנתבע להגנתו, מכחיש גרסה זו וטוען כי לאחר שהוריד נוסע בפינת הרחובות צאלים הקישון בעיר, עת השתלב בנסיעה בכיכר ונסע קדימה, רכבו קיבל חבטה בחלקו האחורי מרכבו של התובע. התובע כימת את הסך הנתבע בתביעתו והעמידו על 11,351 ₪.

6) בדיון לפניי העידו התובע, הנתבע ושני עדים מטעם הנתבע.

7) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם ומדברי העדים שהעידו לפניי, נחה דעתי, כי בדין לקבל את התביעה, כפי שיוטעם להלן.

8) למעשה, הפלוגתא בתביעה דידן הינה בשאלה המרכזית, האם נכונה טענת התובע לפיה רכב הנתבע פגע ברכבו עת זה נסע לאחור בכיכר, או שמא נכונה טענת הנתבע לפיה רכבו של התובע פגע בו מאחור עת רכבו היה בנסיעה קדימה בכיכר.

9) לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם ומעדויות העדים כאמור, אני מבכר את גרסת התובע על גרסת הנתבע. התרשמתי מאמינותה של גרסת התובע בהיותה גרסה נהירה ועקבית [ראו גם הודעת התובע אצל סוכן הביטוח שלו מיום 11.7.13]. לא רק שגרסת התובע לא נסתרה על-ידי הנתבע, אלא שגם, גרסת הנתבע עוררה קשיים לא מבוטלים בהוכחתה.

בעוד שבכתב הגנתו טען הנתבע כי לאחר שהוריד נוסע ביקש להמשיך ישר בכיכר ותוך כדי נסיעה קדימה רכבו נפגע על-ידי רכב התובע כאמור, בדיון לפניי העיד הנתבע כי בשלב מסוים, רכבו היה בכיכר בעצירה מוחלטת, אולי לשנייה אחת - לדבריו, זאת משרצה לפנות ימינה, אך בסוף החליט להשתלב בכיכר כדי להמשיך ישר לכיוון ביתו, וכי אז לאחר שהתחיל לנסוע נפגע רכבו על-ידי רכב התובע [ראו שורות 20-32, עמוד 3 בפרוטוקול].

10) למעשה, עצירתו של רכב התובע באמצע הכיכר, אפילו לתקופה קצרה מאוד, בשים לב לתנאי הכיכר ולמגבלות הראיה ככלל, מעצם העבודה כי מדובר בתנועה סיבובית, הרי עצירה כאמור, כשלעצמה, יוצרת סיכון תעבורתי. על כן, גם אם אניח כגרסת הנתבע כי לא נסע אחורנית, הרי כאמור, עצם עצירתו כאמור יצרה סיכון, ודומה כי בשים לב לאמור, הוא החל בנסיעה מבלי לוודא שתנאי הכביש מאפשרים זאת.

11)באשר לעדות שני העדים מטעם הנתבע, לאחר ששמעתי את עדויותיהם והתרשמתי מהן, אין בידי ליתן משקל רב לעדויות הללו. כפי שהתרשמתי מדבריהם לפניי, מדובר בעדויות מעוררות קשיים ומגמתיות, זאת בשים לב לכך ששני העדים העידו כי עמדו סמוך למקום אירוע התאונה ולכן מצופה מהם שראו את כל אשר התרחש. כך למשל: העד הראשון, העיד אודות נסיבות התאונה: "רכב הנתבע בתוך הכיכר אני רואה אותו נוסע קדימה, ובא נהג מונית מאחורה ונתן לו מכה" [שורה 4, עמוד 4 בפרוטוקול]. העד השני: "אני זוכר שראיתי אוטו נוסע בכיכר ובאה מונית נכנסה לכיכר במהירות ונכנסה בו" [שורה 31, עמוד 4 בפרוטוקול]. כאשר נשאל העד הראשון באם ידוע אם רכב הנתבע היה כל הזמן בנסיעה או שמא היה בעצירה מוחלטת ואז החל לנסוע, השיב: "אני לא יודע מה היה לפני. אני יודע שהרכב היה בנסיעה קדימה כשהוא קיבל את המכה" [שורה 6, עמוד 4 בפרוטוקול]. כאשר נשאל העד השני, באם יכול להיות שהנתבע עצר באמצע הכיכר, השיב: "עצר ? שאני ראיתי את המכה הוא היה במצב של נסיעה" [שורה 5, עמוד 5 בפרוטוקול], ובהמשך העיד העד השני, כלהלן:

"ש. היית יחד עם שמואל.

ת. כן.

ש.ת. עמדנו ממש ליד המעבר חצייה. בין מעבר החצייה לבין המדרכה. יותר ליד הפורד.

ש. ראיתם אולי אם הנתבע ניסע [צ"ל: ניסה - מ.ח.י] לנסוע ימינה או אחורה ?

ת. לא יודע. ראיתי אותו נוסע.

ש. איך ראית את התאונה ?

ת. אני רואה רכב נוסע ובאה מונית מאחוריה ונכנסת בה"