ביטון נ' יונה ואח'

פסק דין

בפני תביעת בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים קלה שהתרחשה בתאריך 26/3/12.

התובע הינו בעליה של משאית מסוג דאף מ.ר. 37-743-56 (להלן: המשאית).

נהג המשאית בזמן האירוע היה מר אילן חיימוביץ. לדברי האחרון, הוא הוביל סחורה למפעל המצוי באזור התעשיה ברחובות. מכיון שלא ניתן היה להיכנס לשטח המפעל עם המשאית הרי שהוא החנה אותה בכביש הסמוך למפעל, במקביל למדרכה (או המקום שהיתה אמורה להיות מדרכה), כאשר המשאית חונה עם כיוון התנועה - כך שמושב הנהג פונה לכביש.

לקראת סיום סידוריו באותו מפעל הוא ניגש לתא המטען של המשאית כדי לקחת את תעודת המשלוח שהיתה על לוח המכוונים. הנהג תיאר, כי הוא פתח את הדלת באופן חלקי, ואז, לפתע, פגע בדלת המשאית (דלת הנהג) רכב שנסע בכביש ושחלף בנתיב הימני.

אין מחלוקת, כי דלת המשאית ניזוקה – הן מראת הדלת הן ציריה והן חלקים אחרים ניזוקו והתעקמו (ר' התמונות ת/1 וכן דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה).

עוד אין מחלוקת, כי מה שפגע בדלת היא המראה הימנית ברכב מסחרי מסוג פיאט דוקאטו (להלן: הדוקאטו) שנסע בנתיב שבסמוך לו חנתה המשאית. מראת הדוקאטו פגעה במראת המשאית, וכמו כן ניזוקו חלקים נוספים על גבי הדופן הימנית של הדוקאטו (ר' תמונות הדוקאטו נ/1).

מעדות נהג המשאית עלה, כי החלק בו פגע הדוקאטו היה מראת המשאית. אולם, בטיעוני ב"כ התובע נטען דווקא כי החלק הימני אחורי של הדלת הוא הוא זה שנפגע ראשון. אני מבכר את עדותו של נהג המשאית הן מהסיבה הפשוטה שזו היתה גרסתו של מי שהיה שם, והן מכיון שמתמונות המשאית עולה שבר ברור במראה עצמה. ככל הנראה כתוצאה מהמכה במראה "נמשכה" הדלת קדימה וגם נגרמו שאר הנזקים.

גרסת נהג הדוקאטו – הנתבע 1 היתה פשוטה. בעת שנסע בנתיב שלצידו חנתה המשאית, נפתחה לפתע דלת המשאית (על ידי נהג המשאית שעמד לצידה) שלא שם ליבו לדוקאטו שחלף לידו, וכך, התרחשה הפגיעה. במילים אחרות, דלת המשאית היתה סגורה בטרם חלף על פניה הדוקאטו, ודלת זו נפתחה על ידי נהג המשאית, שבריר של רגע בטרם החליפה.

מנגד, כאמור לעיל, טוען נהג המשאית כי הוא פתח את דלת המשאית בטרם שהדוקאטו חלף על פני המשאית, ורק אז, ככל הנראה משום אי תשומת לב מצד נהג הדוקאטו, פגע האחרון בדלת המשאית.

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ואת עדויות שני הנגעים לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. בעוד שעדות נהג הדוקאטו היתה סדורה והגיונית, הרי שעדותו נהג המשאית לא היתה כזו. גם לשיטת נהג המשאית הוא החנה את המשאית שלא במקום חניה מוסדר. נהג המשאית לא הסתכל באם כלי רכב כלשהו מגיע מאחור (ואין מחלוקת כי מדובר היה בכביש ישר) הגם שדלת המשאית "גלשה" לתוך נתיב התנועה. מהמקובץ עולה, כי נהג המשאית פתח את דלת המשאית שבריר של רגע בטרם חלף על פניו רכב הדוקאטו, באופן שלא הותיר בידי האחרון אפשרות למנוע את התאונה.

נוסיף, כי העובדה שרכב הדוקאטו פגע בדלת המשאית בעזרת המראה הימנית (ולא בחזיתו) מחזקת אף היא את גרסת נהג הדוקאטו.

סוף דבר, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעים, ביחד ולחוד, סכום כולל של 1,000 ₪ + מע"מ.

לשלוח לצדדים.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: