ביטון נ' חסקין ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה לדחייה על הסף. ליתר דיוק, מדובר בשתי בקשות, האחת, הוגשה בחודש יוני 2009 והשנייה, הוגשה בחודש נובמבר 2009. הדיון בבקשות נדחה עקב סוגיות שונות בנוגע לייצוג המשיבה ותיקון כתב התביעה. לאחר דיון במעמד הצדדים הוחלט כי אין לעכב את ההחלטה בבקשה.

2. לטענת המבקשים, יש להורות על דחיית התובענה על הסף, בין היתר בשל התיישנות, מעשה בית דין, חוסר סמכות ועוד. לחילופין, נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ויש להורות על מחיקתו. לטענת המבקשים, כתב התביעה מציג את העובדות וההליכים המשפטיים שהיו בין המשיבה לבין מעבידתה לשעבר- חברת לינת הצדק- בית דינה חיפה (להלן:"בית דינה"). נטען כי הפנייה לבית המשפט הינה לצורך פסיקת הוצאות שהמשיבה עמדה בהן לטענתה, בהליכים אחרים ובערכאות אחרות, כגון בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט הגבוה לצדק. נטען כי התביעה דנן מופנית אל המבקשים שהינם עובדים ונושאי משרה בבית דינה ולא כנגד בית דינה עצמה. נטען בנוסף כי התביעה התיישנה וכי קיים מעשה בית דין עקב פסק הדין של בית הדין לעבודה אשר ניתן ימים ספורים טרם מועד הגשת הבקשה. מעיון בכתב התביעה עולה כי המשיבה עבדה בבית דינה ופוטרה בחודש ספטמבר 2000. במהלך חודש ינואר 2001 החלה לנהל הליך משפטי כנגד מעסיקה לשעבר – "בית דינה". כעולה מכתב התביעה דאז ומכתב ההגנה תבעה המשיבה סכומים שונים אשר הגיעו לה לטענתה על פי הסכמים קיבוציים וכן פיצויים שונים שהגיעו לה בשל פיטוריה שלא כדין ושלא בתום לב. ביום 19/8/04 ניתן פסק הדין הראשון על ידי בית הדין לעבודה והוגשו ערעורים הדדיים לבית הדין הארצי לעבודה, אשר החזיר את הדיון לבית הדין האזורי. נטען כי בעת הגשת התביעה דנן ביום 30/1/08 הסתיים שלב הראיות בבית הדין לעבודה והוגשו סיכומים. בסיכומי המשיבה ביקשה לחייב את בית דינה בהוצאות משפטה. פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן ביום 18/5/09. מכאן, כאשר הוגשה התביעה בהליך דנן היתה תלויה ועומדת תביעה באותו עניין בפני בית הדין לעבודה ועל כן המשיבה מנועה מלהגיש את התביעה דנן. עוד נטען בהקשר זה כי פסק הדין מהווה מעשה בית דין בין הצדדים והפלוגתאות בין הצדדים. לטענת המבקשים, יש להורות על מחיקת התביעה היות וכתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד המבקשים. נטען כי במסגרת התובענה דנן טוענת המשיבה כי היא היתה צריכה להגיש את התובענה לבית הדין לעבודה כנגד מעבידתה ובשל הצורך בהגשת התובענה, לרבות גלגוליה השונים עמדה המשיבה בהוצאות משפט בסך הקרוב ל- 340,000 ש"ח. נטען כי לא ברור מדוע מלכתחילה המשיבה לא תבעה מהמבקשים את הסכומים המגיעים לה כתוצאה מרשלנותם ותבעה את בית דינה בלבד. עוד נטען כי פסיקת הוצאות הינה בין הצדדים המתדיינים בלבד והיא בסמכותו של בית המשפט או בית הדין בפניו מתנהל הדיון במסגרתו ניתן לטעון ולהוכיח את שיעור ההוצאות שכל צד עמד בהן (תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי ותקנות 113-115 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"מ-1991). נטען כי פסיקת הוצאות הינה בתחום סמכותו הבלעדית של בית המשפט שבפניו נתברר המשפט או ההליך שבגינו נתבעות ההוצאות (ראה ע"א 1894/90 פלאטו שרון נ' אסולין, ת"א 194496/02 הוד יצחק נ' מ.ת.ב. חברה למדידות והנדסה בע"מ ואח', ת"א 51242/00 רוזנצוויג יעקב נ' מדינת ישראל). יתרה מכך, נטען כי לא קיימת עילת תביעה נפרדת לבעל דין ולמי שאינו בעל דין לתבוע הוצאות משפט כנזק שנגרם לו בשל הצורך לפנות לערכאות. נטען כי זכותו של נתבע לחלוק על חברו ובתי המשפט נועדו כדי להכריע ולעשות צדק בין המתדיינים. לטענת המבקשים, היחסים שבין המשיבה לבית דינה הינם יחסים חוזיים שבין עובד למעביד והם נקבעים בהתאם להסכמים שביניהם. תביעת המשיבה לבית הדין הינה תביעה חוזית ולא תביעה נזיקית בין שני אנשים זרים החבים חובת זהירות זה לזה. מכאן, נטען כי אם בית דינה חייבת למשיבה סכומים כלשהם הרי זה בשל עילה חוזית ולא בשל הפרת חובת זהירות כלשהי (למעט תאונת עבודה הנגרמת בשל רשלנותו של מעביד או עובד). נטען כי על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במבקשים שאין להם שום חובות כלפי המשיבה, חוזיות או נזקיות. נטען כי המבקשים סרים למרותה של בית דינה ופועלים בהתאם להנחיותיה ואין להם מעמד משל עצמם ביחסי עובד-מעביד בין המשיבה לבית דינה. נטען בנוסף כי התביעה התיישנה היות והסכומים הנתבעים הינם תשלומים המגיעים למשיבה מכח עבודתה. מכאן, במועד הגשת התביעה חלפו למעלה משבע שנים ממועד סיום עבודתה אצל בית דינה ודין התביעה להתיישן מכח סעיף 2 לחוק ההתיישנות. נטען כי כאשר תובענה אחרת תלויה ועומדת באותו עניין בית משפט אחר לא יזקק לתובענה נוספת באותו עניין ויעכב את הדיון בה (ראה: ע"א 9/75 שיח סולימאן מוחמד אל עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כ"ט (2), עמ' 473, עמ' 481,483). נטען כי מדובר בתשלומים שלא הגיעו למשיבה על כן כיצד ניתן לטעון לרשלנות בגין אי תשלומם. נטען כי בכלל של lis alibi pendens ברור כי בית המשפט לא יקיים דיון משלו באותן שאלות וישמע את אותן הראיות. לטענת המבקשים תביעות המשיבה נדחו על ידי בית הדין לעבודה, למעט תביעה זניחה למענק פרישה והפרשי שכר שעות נוספות. נטען כי מתוך תביעותיה של המשיבה שהסתכמו בסך כולל של 621,311 ש"ח נפסקו לה מענק פרישה בסך 5,463 ש"ח והפרש שעות נוספות בסך 8,295 ש"ח (בכפוף לבדיקה נוספת). בנסיבות אלה, לא נפסקו למשיבה הוצאות משפט אלא שהיא חוייבה לשלם לבית דינה הוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ. נטען כי פסק הדין מהווה מעשה בית דין לא רק בין המשיבה לבית דינה אלא גם בין המשיבה למבקשים שיש להם יחסי קרבה משפטית – Privity עם בית דינה. עוד נטען בהקשר זה כי מעשה בית דין מקים השתק ישיר והשתק עילה וכי כל הפלוגתאות שנדונו והוכרעו הן פלוגתאות פסוקות שבעלי הדין מנועים מלטעון או מלהוכיח בניגוד להן גם בכל הליך אחר שביניהם (נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, פרסומי הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב בע"מ, עמ' 376-368 ואילך, עמ' 3, 6).

3. הבקשה השנייה מפרטת את ההליכים בתביעה דנן עד למועד הגשתה. נטען כי עו"ד ספינרד נטל על עצמו את ייצוג המשיבה וביקש להגיש כתב תביעה מתוקן אשר לטענתו יאיין את הצורך בתגובה לבקשה לסילוק על הסף. המבקשים התנגדו לבקשה וביום 14/9/09 החליט בית המשפט כי בקשה לתיקון כתב תביעה תוגש תוך 15 יום. נטען כי בקשה כאמור טרם הוגשה עד למועד הבקשה דנן (30/11/09). ביום 22/9/09 הגיש עו"ד ספינרד בקשה לעיכוב הליכים בתובענה עד למתן החלטה על ידי ועדת האתיקה של לשכת עו"ד בנוגע לשאלת ייצוגו מחמת ניגוד עניינים. ביום 21/10/09 הוחלט כי אין מקום לעיכוב הליכים. נטען כי יש להורות על דחיית התביעה על הסף היות ולא הוגש כתב תביעה מתוקן בהתאם לתקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה דינו של בעל דין שלא הגיש כתב טיעוניו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון. מכאן, יש להורות על דחיית התביעה על הסף.

4. המשיבה בתגובתה מיום 15/12/09 טוענת כי סילוק תביעה על הסף נוגד עקרונות יסוד והלכה פסוקה. לטענתה, תביעתה הוגשה ללא ייצוג משפטי מטעמים כלכליים ובא כח המבקשים ציין כי אינו חש בנוח לטעון טענות משפטיות שעה בה היא אינה מיוצגת. לאור אמירה זו ובהמלצת בית המשפט פנתה המשיבה לקבלת ייעוץ משפטי. לטענת המשיבה לאחר שבית המשפט הורה לה להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, טרם מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה וטרם קבלת התשובה מועדת האתיקה הגישה המשיבה בקשה לעיכוב הליכים. נטען כי ההחלטה בדבר אי עיכוב הליכים ניתנה לאחר חלוף המועד להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה ומבלי שהיתה התייחסות למועד חדש להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה. למען הזהירות הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה וגם בתגובה זו טענו המבקשים כי קיים ניגוד עניינים בדבר ייצוג המשיבה. נטען כי המבקשים רוקדים על שתי חתונות כאשר מחד טוענים כי קיים ניגוד עניינים ומנגד מתנגדים לכל בקשותיה של המשיבה להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה תוך המתנה לעמדת ועדת האתיקה. בית המשפט התבקש שלא למחוק את תביעת המשיבה על הסף הן מהנימוקים שהועלו והן לאור החלטת בית המשפט לאפשר למשיבה להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה מבלי שתזדקק להגשת תגובתה לבקשה לסילוק על הסף כפי שהוגשה על ידי המבקשים ביום 1/6/09 המתייחסת לכתב התביעה כפי שהוגש על ידי המשיבה מבלי שהיתה מיוצגת. נטען כי יש לקבוע מועד חדש להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה ובמידת האפשר לאחר קבלת עמדת ועדת האתיקה של לשכת עו"ד.

5. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 24/12/09 חזרו הצדדים על טענותיהם והוחלט כי אין מקום לעכב את ההחלטה בנושא הדחיה על הסף. עוד קבעתי כי בהתאם להחלטה יקבע ההליך להמשך, בין היתר בהתחשב בבקשה שהוגשה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אשר משפיעה על מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 13/4/10 התקבלה החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אשר קבעה כי אין מקום לחשש לניגוד עניינים וכי אין לאסור על הייצוג. ביום 17/5/10 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף כתב התביעה המתוקן. בנסיבות, היות והמשיבה לא היתה מיוצגת במועד הגשת תביעתה, עמדת המבקשים בנוגע להעלאת טענות משפטיות שעה בה היא אינה מיוצגת, סוגיית ייצוגה על ידי בא כוחה והצורך בהגשת בקשה להמצאת כתב תביעה מתוקן הובילו להימשכות ההליך. לפיכף, אני מורה על קבלת הבקשה לכתב התביעה המתוקן. המבקשים ימציאו כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום. בנוסף, במידה ולטענתם יש להורות על דחיית התביעה על הסף לאחר תיקון כתב התביעה עליהם להגיש בקשה מתאימה תוך 30 יום. זכות תגובה תוך 15 יום נוספים. זכות תשובה תוך 5 ימים נוספים (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). יובהר כי על הצדדים לקיים את ההחלטה במועדים על מנת לקדם את התיק שנמשך יתר על המידה.

6.קדם משפט נקבע ליום 14.11.10 שעה 8:30.

ניתנה היום, טז' תמוז תש"ע, 28 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: