ביטון נ' חברת בטוח שירביט

החלטה

בקשת התובעת שלא להפקיד מראש את שכרם של מומחים רפואיים שהיא מבקשת לזמן לעדות, וכן בקשה לביטול הוצאות שנפסקו לה בהחלטה קודמת.

התובעת, ילידת 1958, טוענת כי נפגעה בתאונת דרכים שארעה ב-15/2/07, והגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

בד בבד עם תביעתה ביקשה מינוי מומחים רפואיים. בית-המשפט מינה מומחה בחום האורתופדי שמצא כי לא נותרה לתובעת נכות (0%). התובעת הגישה בקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגי ובית-המשפט נעתר לבקשה ומינה מומחה שמצא כי נותרה נכות בשיעור 2.5%. בהמשך נעתר בית-המשפט לבקשה נוספת של התובעת ומינה מומחה בתחום הנפשי שמצא שלא נותרה נכות (0%).

הנתבעת שילמה את שכר האורתופד והפסיכיאטר ואת מחצית שכר הראומטולוג. התובעת שילמה את מחצית שכר הראומטולוג.

התובעת חולקת על ממצאי כל שלושת המומחים ומבקשת לחקור אותם.

בית-המשפט נעתר לבקשה וקבע כי תנאי לזימון הוא הפקדת שכר בסך 1,500 ₪ ומע"מ לכל מומחה בקופת בית-המשפט. התובעת מבקשת כי בית-המשפט יפטור אותה מהפקדה זו, שכן בשל מצבה הכלכלי היא מתקשה להפקיד את שכר המומחים. הנתבעת מתנגשת לבקשה.

שמעתי את טענות הצדדים ואני דוחה את הבקשה.

תקנה 179 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי בעל דין המבקש לזמן עד יפקיד מראש את שכר העד בקופת בית-המשפט או שייתן ערובה אחרת להבטחת שכרו, שאם לא כן לא תשלח הזמנה, ובלשון התקנה:

בעל דין המבקש הזמנה לעד ישלם לבית המשפט, לפני משלוח ההזמנה ותוך הזמן שייקבע, סכום כסף, או ייתן ערובה אחרת, להנחת דעתו של הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט, לכיסוי הוצאותיו של המוזמן בדרכו לבית המשפט ובשובו ממנו ובעד יום אחד של שהייה, ועל פי הוראת הרשם גם סכום כסף או ערובה אחרת בעד ימי שהייה נוספים ככל שיידרשו; לא שולם הסכום, או לא ניתנה הערובה, לא תישלח ההזמנה.

חובת הבטחת שכר העד מראש באה לידי ביטוי גם בתקנה 131 (ב) שעניינה שכר המומחים ולפיה:

"בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה"

במקרה הנוכחי חולקת התובעת על ממצאי שלושה מומחים אובייקטיביים שמינה בית-המשפט. התובעת ראשית כמובן לחקור את המומחים ולנסות ולהפריך את ממצאיהם, ברם עליה לשאת בהוצאות הזימון ובהתאם לדין להפקיד את שכרם מראש בקופת בית-המשפט. ברי כי לא ניתן לזמן את המומחים הרפואיים בלא ששכרם יובטח ולהטיל עליהם, אחרי הדיון, לנסות ולגבות את הוצאותיהם מהתובעת שהיא אדם פרטי. לא מצאתי גם מקום לחייב את הנתבעת להפקיד את הוצאות המומחים שהתובעת מבקשת לחקור. התובעת ניהלה עד כה הליך ממושך, תוך הוצאה מינימאלית מצדה והשתת הוצאות נכבדות לנתבעת שנשאה במרבית הוצאות המומחים. בנסיבות אלו קיימת אפשרות שהוצאות הנתבעת יהיו גבוהות מן הנזק שיפסק ולא ניתן יהיה לקזז את שכר המומחים ששילמה ותשלם הנתבעת מן הפיצוי. או אז תהא זו הנתבעת שתישא בשכר המומחים אף שלא ביקשה לחקור אותם. בשולי הדברים אוסיף כי הפקדת הוצאות העדים והמומחים נועדה גם למנוע זימון סרק והארכה מיותרת של הליכים, ובמקרה הנוכחי, נוכח התנהגותה הכוללת של התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות בית-המשפט לאורך ההליך הממושך, גם הטעם הזה מחייב את הפקדת שכר המומחים מראש.

מובן מאליו שאם ימצא שחקירת המומחים אכן נדרשה וחוות דעת יסתרו בחקירה תוכל התובעת לעמוד על קבלת הוצאותיה מהנתבעת.

סוף דבר: התובעת מבקשת לחקור את המומחים וחולקת על חוות דעתם. זוהי זכותה, אולם כנגד הזכות עומדת חובתה שבדין להפקיד מראש את שכר המומחים. הבקשה נדחית. עם זאת, נוכח טענות התובעת בדבר קושי כלכלי, והואיל וההוכחות קבועות לפברואר 2014, אני מתיר לתובעת להפקיד את שכר המומחים בסך 4,500 ₪ ומע"מ, בשמונה הפקדות חודשיות של 658 ₪ כל אחת. במידה ותתחייב התובעת לבצע הפקדות אלו ניתן יהיה להזמין את המומחים.

הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין אינני עושה צו נוסף להוצאות.

אשר לבקשה לביטול הוצאות שנפסקו בעבר – נוכח המלצת כב' השופטת צ'רניאק נקבע כי ההוצאות ישולמו בסיומו של ההליך, ללא קשר לתוצאותיו.

הוראות להמשך

בהחלטה קודמת נקבע כי בשל ריבוי העדים המומחים, כדי לייעל את הדיון ולנסות וסיימו ביום דיונים אחד, לטובת התובעת בתיק, תזמין התובעת הקלטה. לבקשת התובעת ביטל בית-המשפט המחוזי החלטה זו ודומה כי כעת יידרש יום דיונים נוסף.

לפיכך, על מנת לתאם מועדים להמשך, נקבעת ישיבת קדם משפט ליום 4/6/13, 9:30.