ביטון נ' וולדפוגל ואח'

פסק דין משלים

עניינו של פס"ד זה בהשלמה לטענה על חיוב כספי כנגד הנתבעת 1 בסך של 12,000 ₪ ההוצאות שנגרמו לתובע כטענתו בעקבות זכרון הדברים במהלכו רכש מאת הנתבעת 1 את הרכב נשוא כתב התביעה, מסוג שברולט סבאנה.

נחתם בין התובע והנתבעת 1 אשר הינה אלמנתו של המנוח וולדפוגל צבי לקניית רכב נשוא כתב התביעה אשר היה רכב משועבד למוסד לביטוח לאומי דרכו נקנה הרכב על ידי המנוח. מרבית סכום התמורה סך של 104,000 ₪ מתוך 120,000 ₪ שולמו ישירות למל"ל, שאר הסכום שולם לנתבעת 1.

בסעיף 3 לזכרון הדברים הסטנדרטי שבין הצדדים, אשר לטענת הנתבעת 1 הובא ע"י התובע לאחר שהוצא מהאינטרנט נאמר:

"המוכר מצהיר כי הרכב נקי מכל חוב, שיעבוד, עיקול ו/או קנס ו/או זכות של צד ג' ובמצבו זה יועבר לקונה. במידה ויתברר כי על הרכב רובצים חובות, עיכובים או הגבלה אחרת מתחייב המוכר לסלקם מיידית".

הנתבעת 1 שעשתה רושם אמין על ביהמ"ש, הסבירה כי היה מדובר ברכב נכה המשועבד למל"ל והיא לא העלתה כלל על דעתה כי לרכב יש עיקולים נוספים כפי שאכן התברר שהיו בפועל. משהתגלה לה הדבר היא שיתפה פעולה לכל דבר ועניין עם התובע והלכה איתו לכל מקום על מנת לאפשר עזרה וסיוע בהסרתם של אותם עיקולים שהיא לא היתה מודעת להם כלל.

הנתבעת 1 אף הסבירה כי היא אלמנה המטופלת בשני ילדים וכי יש לה חובות גדולים של בעלה המנוח ולא תוכל לשאת בכל חיוב כספי.

שקלתי בדבר, הנתבעת 1 כאמור עשתה רושם אמין, היא שיתפה פעולה עם התובע ולא בקשה להונות אותו או לשקר אותו, מצד שני היא חתמה כי על הרכב אין עיקולים, שעה שהתברר כי על הרכב היו עיקולים, עם זאת יש לזכור כי מרבית התמורה הכספית עברה למל"ל ישירות ולא היה לנתבעת 1 כל יסוד להאמין כי על הרכב רובצים עיקולים נוספים.

משכך, אני מחליט להסתפק בתוצאה של פסה"ד ההצהרתי שנתתי כי התובע הוא הבעלים היחידי של הרכב ואינני משפה על התובע על ההוצאות שנגרמו לו עקב התנהלות הנתבעת 1.

הבקשה לסעד כספי נדחית ויש לראות בפס"ד זה כהשלמה לפסה"ד ההצהרתי שניתן על ידי במעמד ישיבת ביהמ"ש.

ניתן היום, ט"ו אדר תש"ע, 01 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: