ביטון נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

פסק דין

1.התובע יליד 1/7/81 נפגע בתאונת דרכים שארעה לו ביום 17/2/08.

2.התאונה ארעה במהלך העבודה עת רכב התובע על קטנוע השייך למעבידו. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

3.התובע עבד בעת אירוע התאונה כעובד שכיר אצל "יאיר שירותים". מדובר בעסק שנותן שירותי אינסטלציה, חשמל, תחזוקה לגופים שונים. התובע הועסק כ"מנעולן" שתפקידו להתקין מנעולים, מנעולי כספות וכן לפרוץ מנעולים. מהראיות עלה כי התובע הועסק כ-3/4 מזמנו בתפקיד זה וביתר זמנו עבד בסיוע ועזרה לבעלי מקצוע אחרים בעסק.

4.במקביל, עבד התובע כמנעולן עצמאי, כאשר בכוונתו היה לרכוש ניסיון ולפתוח עסק עצמאי. עובדות אלה עלו בברור מהראיות הן מעדות התובע ואשתו, מעדות מעסיקו, וממסמכים שהוגשו לרבות פרסום שערך התובע בדפי זהב בו השקיע עשרות אלפי שקלים. מדובר בהשקעה שמלמדת על כוונות התובע לטווח הארוך.

5.טופסי ההזמנה של הפרסומים השונים הוגשו על ידי התובע, ובסך הכל השקיע התובע סכום של 75,000 ₪.

6.עקב התאונה נגרמה לתובע נכות אורטופדית בכתפו וכן באגודל יד ימין. (התובע שמאלי). ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות לצמיתות של 10% עקב הפגיעה בכתף ו-10% עקב הפגיעה באגודל יד ימין.

7.מומחה בתחום הפסיכיאטרי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי לא נותרה לתובע נכות.

8.התובע ביקש מינוי של מומחה שיקומי אולם חזר בו מבקשה זו.

9.אין חולק כי התובע החל לעבוד בעבודתו רק חודש לפני התאונה, כאשר על פי עברו התעסוקתי לפני כן עבד בעבודות שונות ואחרות.

10.התובע חזר לעבוד ביום 17/2/09, כשכיר בעסק לציוד משרדי שם ביצע עבודות קלות של מחסנאות, סידור מוצרים ושליחויות.

11.שכרו הממוצע של התובע לפני התאונה, כפי שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי עמד על 9,104 ₪ לחודש. סכום זה, נכון להיום הוא כ-10,300 ₪. לאחר התאונה חזר לעבוד כאמור לעיל בעסק לציוד משרדי ושכרו פחת לסך של 5,500 ₪ לחודש.

12.התובע גם עבר תהליך שיקומי במוסד לביטוח לאומי, שם ניסה לרכוש מקצוע של חשמלאי. באותה עת, היה התובע בהליך של גירושין. הוא עזב את הקורס, מרצונו תוך שהוא מעלה טענות שונות כנגד הקורס ומוריו, הכל כעולה ממסמכי המל"ל שהוגשו. אומר, כי גם אם היה התובע רוכש מקצוע של חשמלאי, אין ספק כי לאור טיב נכותו, שהיא נכות אורטופדית תפקודית, היה שכרו וכושר עיסוקו נפגעים, גם בתחום זה.

13.כיום התובע חזר לעבוד אצל מעסיקו ערב התאונה, אולם הוא טוען כי איבד את כושרו לשמש כמנעולן, עקב פגיעותיו הפיזיות. התובע עובד כיום בתפקידי תחזוקה שונים. הוא מתחזק בניינים עבור מעסיקו ועוסק שם בעבודות תחזוקה וחשמל שונות ומשתכר 6,000 ₪ נטו, היינו שכרו נפגע ופחת, נכון להיום, בסכום של 4,000 ₪ לחודש.

14.התרשמתי כי מדובר באדם שנפגע בגיל צעיר יחסית בעת שהחל לבנות את עתידו המקצועי. התאונה פגעה בתוכניות אלה. אלמלא התאונה ודאי היה ממשיך התובע להשתכר כפי שהשתכר ערב התאונה.

15.אין ספק כי מדובר בנכות שיש לה משמעות תפקודית. אמנם, שכרו של התובע נגרע ב-40% באופן ממשי, אולם סבורני כי התובע יוכל בעתיד לחזור לעסקי המנעולנות, ולעבוד במקביל כעצמאי ושכיר. יתר על כן, מהראיות עלה כי התובע עבר במקביל משבר בחיי הנישואין, ללא קשר לתאונה, בני הזוג מנסים עתה לשקם את נישואיהם. סבורני, כי גם לעניין זה תרומה לפגיעה הנוכחית בהשתכרותו של התובע.

16.כידוע, בעת שבית המשפט בא להעריך ולקבוע את הנכות התפקודית עליו להביא בחשבון מספר גורמים, בין היתר את מקצועו של התובע, טיב הפגיעה הפיזית, וכן נתונים ממשיים המלמדים על הפגיעה בכושר ההשתכרות.

17.לאור כל האמור לעיל, אני מעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור של 12% וקובע כי הפגיעה בשכרו תעמוד על 1,200 ₪ לחודש.

18.המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכויות זמניות של 100% למשך 3 חודשים ו-30% למשך 7.5 חודשים. לאחר מכן נקבעה הנכות הצמיתה מיום 1/1/09.

19.התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי שיקום ומענק נסיעות לתקופה מיום 1/9/09 ועד 31/5/10 בסכום כולל של 46,100 ₪.