ביטון נ' אקוסיבה

פסק דין

1.זוהי תביעה כספית על סך 4,750 ₪ אשר הגיש התובע, עורך-דין במקצועו, בגין יתרת תשלום שכר-טרחה עליו סוכם בין הצדדים.

2.ההליך החל כתובענה בסכום קצוב ועם קבלת ההתנגדות ולאור סכומו, הועבר ההליך להליך של תובענה בסדר דין מהיר.

3.אין חולק כי הצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה ביום 18.11.2008, לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 15,000 ₪.

המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס להיקף השירות שבגינו סוכם על הסך הנ"ל.

בעוד שהתובע טוען כי הסכום עליו הוסכם הינו אך ורק בגין הגשת התנגדות לביצוע צו קיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה, טוענת הנתבעת מנגד כי הוסכם בין הצדדים כי תשלום הסך הנ"ל כולל אף ייצוגה בהליכים בביהמ"ש לענייני משפחה, לאחר העברת ההתנגדות על ידי הרשם לבימ"ש דנן.

אין חולק כי התובע הגיש התנגדות לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה בב"ש.

4.עוד חלוקים הצדדים ביחס לסכומים אשר שולמו על ידי הנתבעת בגין הסכם זה.

לטענת התובע, שילמה הנתבעת סך של 11,000 ₪ בלבד מתוך הסך של 15,000 ₪.

מנגד, בכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי שילמה סך כולל של 14,650 ₪ מתוך ה – 15,000 ₪ ואולם במהלך הדיון, משהוצגו בפני בא-כוחה, הסכם שכר טרחה נוסף בגין מתן ייעוץ – אשר נחתם עובר להסכם נשוא תיק זה – עדכנה הנתבעת את סכומי התשלומים ששילמה על הסך של 13,900 ₪.

כך או כך, לטענתה ולנוכח הפרת ההסכם על ידי התובע, אין הוא זכאי עוד ליתרת תשלום המבוקש על ידו.

5.הצדדים העידו בפניי ולא הובא כל עד חיצוני נוסף מטעמם.

יחד עם זאת, יובהר כי התובע עתר לזימונו של העד – מר מרקו פולו – לצורך הפרכת טענת הנתבעת כי עד זה, אשר הובא על ידה למשרדו לצורך תרגום לשפה הצרפתית – שפת אמה של הנתבעת – אכן תרגם בפניה את הנטען על ידה.

ברם, בהמשך, ולאחר שהפקיד כספי שכר טרחתו של העד בקופת ביהמ"ש, הודיע כי הינו מוותר על זימונו לנוכח מצבו הבריאותי הקשה של העד.

דיון:

6.התובע נסמך על הסכם שכר הטרחה, עליו חתמו הצדדים ובו צויין במפורש כי הטיפול הינו בעניין "עריכת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה בתיק 16678 – אצל הרשם לענייני ירושה – ב"ש" (סעיף 1) וכי "הטיפול איננו כולל ייצוג בביהמ"ש לענייני משפחה ואיננו כולל ייצוג משפטי כלשהו שלא מצויין מפורשות בהתחייבות זו" (סעיף 8).

(להלן: "היקף הטיפול").

כן צויין בסעיף 6 להסכם, כי "למען הסר ספק, הסכם זה אינו כולל כל פעולה שאינה מופיעה בהסכם זה".

7.כנגד מסמך זה העלתה הנתבעת מספר טענות.

אומר כבר עתה, כי לא מצאתי לנכון לקבל אף אחת מהן ואבאר נימוקיי.