ביטון נ' אבו שרקי

פסק דין

בפניי תובענה כספית מיום 8.6.2009 בסך של 20,776 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

הנתבע הינו עו"ד במקצועו בעל משרד עו"ד פרטי בעיר צפת , אשר ייצג את התובע , תושב היישוב חצור-הגלילית , במסגרת תביעה אזרחית אשר התנהלה בפני מותב זה בבית-משפט השלום בצפת בתיקים שמספריהם א/3034/01 (תובענה שטרית) ו – א/4538/01 (תובענה כספית בגין נזקי שריפה) כנגד בני משפחת יוספי .

בתאריך 9.7.2006 ניתן על ידי מותב זה פס"ד חלוט בשני התיקים האמורים , אשר נדונו על ידי ביהמ"ש כ"תיק מאוחד" בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 26.3.2002 . במסגרת פסה"ד חוייבה משפחת יוספי לשלם לתובעים בתיק שמספרו א/4538/01 סך של 10,816 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מיום הגשת התביעה . כמו כן , משפחת יוספי חוייבה לשלם לתובע סך של 1900 ₪ בגין הוצאות משפט ו – 2000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד . במסגרת תיק מספר א/3034/01 חוייבה הנתבעת לשלם למשפחת יוספי סך של 1100 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ , וכן בהוצאות משפט בסך של 200 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 2500 ₪ .

לגרסת התובע , בני משפחת יוספי לא מילאו אחר הוראות פסה"ד ובשל כך נאלצו להמשיך ולהסתייע בשירותיו המקצועיים של הנתבע במסגרת הליכי ההוצל"פ . לגרסת התובע , בתאריך 22.10.2006 שילם לנתבע סך של 400 ₪ לצורך פתיחת תיק לביצוע פסה"ד במסגרת לשכת ההוצל"פ , אולם לדידו של התובע ,הנתבע לא פעל למימוש פסה"ד במסגרת לשכת ההוצל"פ , סירב לעדכנם ביחס לסטטוס התנהלות תיק ההוצל"פ ואף התייחס בגסות רוח רבה הן לתובע וכן לרעייתו . לאחר מכן , פנה התובע אל עו"ד אחר בשם יוסף עוז וזה ציין בפניו כי הנתבע לא פעל כלל למימוש פסה"ד בלשכת ההוצל"פ , ובשל כך נאלץ התובע לפתוח תיק הוצל"פ אחר באמצעות עו"ד עוז .

התובע הוסיף וציין במהלך הדיון בביהמ"ש , כי שכר טרחתו המוסכם של הנתבע עמד על סך של 11% מן הסכום שייגבה בתיק . בסופו של יום, עותר התובע לחייב את הנתבע לשפותו בסך של 20,776 ₪ על פי הפירוט הבא : החזר גביית יתר של שכ"ט בסך של 2576 ₪, החזר אגרת הוצל"פ בסך של 400 ₪ , הפסד ימי עבודה בסך של 1500 ₪ , הוצאות נסיעה למשרד לצורך הנסיעה למשרדו של הנתבע בסך של 300 ₪ , נזק לא ממוני (עגמת נפש) בסך של 10,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד לעו"ד חלופי בסך של 6000 ₪ .

אליבא דטענת הנתבע , הסכם שכה"ט הראשוני מיום 23.10.2000 קבע כי על התובע לשלם לנתבע 15% מכל סכום שייפסק על ידי ביהמ"ש , וכל זאת בנוסף לשכ"ט עוה"ד אשר ייפסק במסגרת הליכי ההוצאה לפועל . לשיטת הנתבע , הינו זכאי לשכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 5961 ₪ , כאשר בתיק א/4538/01 הינו זכאי לשכ"ט עו"ד בסך של 2580 ₪ ואילו בתיק א/3034/01 הינו זכאי לשכ"ט עו"ד בסך של 3381 ₪ , ובנוסף לכך , גם לשכ"ט א' ו – ב' בתיק ההוצל"פ . הנתבע מוסיף ומציין , כי קיבל ממשפחת יוספי את הסך של 4662 ₪ וכן כי קיבל מהתובע סך של 400 ₪ לצורך פתיחת תיק ההוצל"פ , ולפיכך התובע חב לו סך של 899 ₪ . הנתבע אף פנה אל משפחת יוספי בכתב בתאריך 21.8.2006 בו הדגיש , כי עליהם לשלם לתובע בתיק א/4538/01 סך של 19,105 ₪ , ואילו בתיק א/3034/01 עליהם לשלם לתובע סך של 5173 ₪ .

דיון והכרעה :

במהלך הדיון בביהמ"ש הציג הנתבע לביהמ"ש את הסכם שכה"ט המקורי אשר נחתם בינו לבין התובע ביום 23.10.2000 שזו לשונו : "שכר הטרחה המוסכם : 15% בצירוף מע"מ התשלום מיידי , סכום שלא ישולם מיד יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן או לדולר ארה"ב בצירוף ריבית בשיעור החל על חריגות אשראי בבנק של אחד הצדדים לפי הגבוה ביניהם , וסכום שווה לזה שייפסק כשכ"ט והוצאות . שכר הטרחה איננו כולל ערעורים ופניות לערכאות וגופים אחרים , וטיפול בהוצל"פ , והוצאות כלליות ומיוחדות וישולם גם במקרים של פשרה" .

אין חולקין , כי בין הנתבע לבין התובע נוצרו יחסי שליחות ואשר מכוחם חוייב הנתבע למלא את חלקו ולהתמיד בטיפול בתיק ההוצל"פ עד לתום גביית מלוא החוב , אשר נפסק על ידי ביהמ"ש . בספרו של המלומד ד"ר גבריאל קלינג "אתיקה בעריכת דין" , ההוצאה לאור של לשכת עוה"ד, תשס"א-2001 בעמוד 355 ישנה התייחסות למעמדו של עוה"ד המייצג לקוח : "כמה מערכות דינים חולשות על היחסים בין לקוח לבין פרקליטו: דיני השליחות, הדינים החלים על עורך הדין והוראות שניוניות המסדירות הליכים אזרחיים ופליליים.כל אחת ממערכות הדינים האמורות מסדירה פן אחר של יחסי עורך הדין ולקוחו: המערכת של דיני השליחות – את מערכת היחסים החוזית שביניהם, המערכת השנייה מטיל על עורך הדין חובות כלפי בית המשפט ועשויה לסייג או לשנות את מערכת היחסים הראשונה, והמערכת השלישית קובעת את ייחודיות מקצוע עורך הדין, את זכותו של הלקוח לייצוג משפטי, הוראות בנוגע לשכרו וכן את דרכי ההתנהגות שמצפים להן מעורך דין".

בענייננו , במהלך הדיון בביהמ"ש הוצגה לביהמ"ש הקבלה המקורית אותה הנפיק הנתבע בעבור התובע לאחר שזה שילם לו את אגרת המדינה לצורך פתיחת התיק בתיק ההוצל"פ בסך של 400 ₪ . הנתבע הודה בעדותו בביהמ"ש וכן בכתב ההגנה , כי אכן קיבל לידיו את החלק הארי של שכר טרחתו ישירות ממשפחת יוספי באמצעות ב"כ המשפחה (עו"ד שלמה גור) , ואף הנפיק לעו"ד גור חשבונית מס בסך של 4662 ₪ (חשבונית מס מספר 488) . דא עקא , שהנתבע לא הציג בפני ביהמ"ש מסמכים כלשהם מתיק ההוצל"פ אותו פתח לצורך מימוש פסה"ד (06-02195-00-1) ואף לא נתן ולו הסבר אחד לתמיהה מדוע בחר שלא לבצע פעולה כלשהי בתיק ההוצל"פ דנן . אי לכך , משלא הובאה בפני ביהמ"ש ולו בדל ראייה לכך שבוצעה על ידי הנתבע פעולה כלשהי על בתיק ההוצל"פ , אזי ברי כי אין הוא זכאי לקבלת שכ"ט עו"ד א' ו – ב' במסגרת תיק ההוצל"פ .

כאמור מעלה , בפני ביהמ"ש לא הובאו נתונים מתיק ההוצל"פ אותו פתח הנתבע בעבור התובע , אולם משהוצג בפני ביהמ"ש הסכם שכה"ט המקורי אזי הנני מעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע לעניין גובה שכה"ט המוסכם בתיק ביהמ"ש , דהיינו 15% בצירוף מע"מ כחוק מהסכום שנסק על ידי ביהמ"ש . זאת ועוד , לשון ההסכם מלמדת על כך כי שכר-טרחתו של התובע בתיק ביהמ"ש הינו בשיעור של 15% בצירוף מע"מ כחוק מהחוב שנפסק על ידי ביהמ"ש .

על מנת להכריע האם התובע גבה סכומי יתר כשכ"ט עו"ד , אזי יש לבחון בראש ובראשונה האם ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט שייכות ללקוח ולא לעורך הדין . ועדת האתיקה של עורכי הדין התייחסה לסוגייה זו במסגרת הביטאון "עט ואתיקה", גיליון 66 מאפריל 2002 , וכן במסגרת ביטאון לשכת עורכי הדין "אתיקה מקצועית" מספר 16 . מהחלטת הוועדה עולה , כי במקרה שבו לא היה בין הצדדים הסכם שכר טרחה , אשר מציין בחובו כי ההוצאות ושכר-טרחת עוה"ד שקבע בית משפט במסגרת פסה"ד אכן שייכות לאותו צד ולא לבא כוחו או אז, הסכום אותו פסק ביהמ"ש כשכ"ט וכהוצאות שייכים אך ורק ללקוח שכן, אין עו"ד רשאי לנכות שכ"ט על דעת עצמו ולפי ראות עיניו , אלא אך ורק במקרה של הסכמת הלקוח שתינתן בע"פ או בכתב.

במקרה נשוא מחלוקת זו ברי , כי לשון ההסכם אשר נכרת בין הצדדים איננה מציינת באופן ברור וחד-משמעי , כי הוצאות המשפט ושכר-טרחת עוה"ד הפסוקים מהווים חלק משכר-טרחתו הכולל של הנתבע , ולפיכך יש לגזור את שכר-טרחתו מתוך הסכום הכללי אותו פסק ביהמ"ש . מאחר ומועד העברת הכספים לא צויין על ידי הנתבע וכן מפאת העובדה שהתאריך המופיע על גבי חשבונית המס אשר הועברה לעו"ד גור איננה ברורה, יחושבו סכומי שכר-הטרחה בהתאם למכתבו של הנתבע אל בני משפחת יוספי בשנת 2006 . בתיק א/4538/01 שכר-טרחתו של הנתבע הינו בסך של 2231 ₪ (14,875 ₪ * 15%) , ואילו שכר-טרחתו בתיק א/3034/01 הינו בשיעור של 233 ₪ (1554 ₪ * 15%) . אי לכך , שכר-טרחתו הכולל של הנתבע הינו בסך של 2464 ₪ , ולפיכך עליו להשיב לתובעים שכר טרחה אותו גבה ביתר בשיעור של 2198 ₪ .

מעבר לאמור מעלה , משהנתבע לא הציג בפני ביהמ"ש ראיות לכך שאכן ביצע פעולות כלשהן בתיק ההוצל"פ , על אף שהודה בסעיף 7 לכתב הגנתו כי אכן שולמה לו אגרת פתיחת תיק לצורך מימוש פסה"ד בסך של 400 ₪ , אזי הנני מקבל את טענת התובע בדבר חובת הנתבע להשיב לידיו את מלוא אגרת פתיחת תיק ההוצל"פ בסך של 400 ₪ .

כמו כן , משהנתבע לא התכחש בכתב הגנתו ו/או בביהמ"ש לטענת התובע ומשהוכח בפניי על פי אמות המידה הראייתיות הנדרשות , כי התנהלותו לכל אורך הדרך גרמה לתובע ולרעייתו לחוסר וודאות ולמורת רוח רבה , אזי הנני מעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע בעניין זה, מקבל את דרישת התובע לשיפוי בגין ראש פרק זה ומחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך 1000 ₪.

עם זאת , לא מצאתי לקבל את דרישת התובע לשיפוי כספי בגין הפסדי נסיעות , הפסדי ימי עבודה וכן שכר-טרחת עוה"ד החלופי , שכן התובע לא הביא בפני ביהמ"ש אסמכתאות לראשי תביעה אלו דוגמת חשבוניות מס , כרטיסי נסיעה באוטובוס/תחבורה ציבורית/חשבוניות תדלוק , תלושי שכר , דו"ח רואה-חשבון וכו' .

לאור המקובץ מעלה הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3598ש"ח בנוסף לכך , יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ . ככל שהסכומים האמורים לא ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד יישאו הסכומים האמורים הפרשי ריבית והצמדה כדין .